מראית העין על קידושין יב

דרב מנגיד וכו' ועל דמקדש בביאה וכו' משום פריצותא וכו'. כתבו התוספות משום פריצותא מפרש ר"ת לפי שצריך עדי ביאה או עדי יחוד ודבר מכוער דהוא מעמיד עדים על כך וקשה דביבמות וכו' דהא יבמה דאוריתא ואינה נקנית אלא בביאה אלא נראה לר"י דהיינו פריצות שעושין תחילת קנינן בביאה וכו' ע"ש. וק"ק דהתוספות ביבמות דף נ"ב והריטב"א בשמעתין כתבו בשם ר"ת כמו שפירש ר"י והנה כונת התוספות שכתבו דהא יבמה דאוריתא ואינה נקנית אלא בביאה כלומר וצריכה הביאה בעדים וכן כתב הריטב"א בחידושיו בפירוש: וראיתי בספר בית מאיר על ש"ע אבן העזר שנדפס מקרוב ושם בסימן קס"ו חזיתיה שתמה על הרב משנה למלך פ"ב דיבום שנסתפק אם ביאת יבמה צריכה עדים ורוצה לדמות לביאת שוגג או מזיד ואינו דומה כלל ויותר תימה על מהרש"ל ביש"ש פרק ר"ג סימן כ"ה שכתב דאין צריך עדים ע"ש באורך ובאמת שהוא תימה על שני המאורות הגדולים שנעלם מהם דברי התוספות והריטב"א וכמו שתמה הרב הנזכר אך מהרש"ל ז"ל שתמה עליו מהריטב"א על הרוב שלא בא לידו כשכתב זה. ומה שתמה על הרב משנה למלך דאינו דומה לביאת שוגג או מזיד לק"מ דאעיקרא בשלא כדרכה וזנות ונתקע הדבר קשה שהיו שם עדים: ואני הדל מצאתי בתוספי הרא"ש ז"ל ביבמות דף נ"ב שכתב כן בפירוש וכן בשיטת יבמות כ"י לרבוואתא קמאי שכתב כן. גם בהגהות מיימוניות פ"ג מאישות כתב בקצרה כדברי התוספות ע"ש ובשו"ת מחזה אברהם הנדפס מחדש סימן ז"ך אות ד' דף כ' ע"ד כתב הוא ז"ל על דברי הרב מש"ל ז"ל הללו והביא מתשובות כ"י ונעלם ממנו דברי התוספות והריטב"א הנזכרים ובמקום אחר כתבתי יותר בס"ד: