מראית העין על כתובות קג.

הזהרו בכבוד אמכם. הרב עיון יעקב ז"ל פירש שגדלתם כאם ואין ראיה לאשת אב שאינה מגדלת הבנים שיהיו חייבים בכבודה אחרי מות אביהם והקשה על מרן הב"י ז"ל בי"ד סימן ר"ם שכתב שהטור למד מכאן לסתם אשת אב והניח בצ"ע. והרב ז"ל אגב שטפיה כתב אין ראיה לאשת אב שאינה מגדלת הבנים שיהיו חייבים בכבודה דנראה דהטור ומרן ז"ל כתבו שחייבים בכבוד אשת אב אחרי מות אביהם. ואין הדבר כן דכ"ע סברי דאין חייבים אך הטור כתב דמ"מ מצוה איכא. וזה כונת הרב ז"ל דאפילו מצוה ליכא. ואני הדל כתבתי בפתח עינים דמ"ש אמכם לאו דוקא אלא לישנא בעלמא דאם היא גדלתם פשיטא דחייבים בכבודה דהוי בסוג כל המגדל יתום וכו' ע"ש: והקשו על זה דמה דמות יערוך מגדל יתום. לאשת אב דבציווי בעלה ולכבודו היא עושה. ואני אומר דזה דבר פשוט ואין שום אחד שיטעה בזה וגם אני לא כתבתי אלא דהוי בסוג כל המגדל יתום וכו' ראה בעיניך שכתבתי בסוג כל המגדל יתום דודאי הגם דלכבוד בעלה ובציוויו עושה. מ"מ ניכרין דברי אמת שהוא ברצון טוב ולמצוה עושה שנראה רוב השתדלות וזהירות יום ליום ולילה ללילה ובכי הא ודאי הרי היא בסוג כל המגדל יתום ודין הוא לכבדה ואלו הם דברים פשוטים: ועוד אפשר לומר דהגם דנימא כדברי הרב עיון יעקב ז"ל דהך גדלתם כאם ומשום הכי קרי לה אמכם. אפ"ה אי אפשר לומר כדברי הרב עיון יעקב ז"ל דבכגון זו דוקא איכא מצוה אחרי מות אביהם אבל אשת אב דעלמא ליכא מצוה. דאי הכי מה הלשון אומרת הזהרו בכבוד אמכם הול"ל כבדו לאמכם דאשת אב דעלמא ליכא מצוה וזו שגדלתם איכא מצוה. וממה שאמרו הזהרו בכבוד אמכם משמע דאשת אב דעלמא גם כן איכא מצוה וזו שגדלתם יש תוספת ומשו"ה אמר הזהרו בכבוד אמכם זו שגדלתם לא נצרכא אלא להעדפה ומינה דאיכא מצוה בכל אשת אב אחרי מות אביהם ושפיר משמע כדברי הטור. והרי"ף והרא"ש פ"ק דקדושין הביאו ברייתא דסוגיא שלנו גם הר"מ פרק ו' דממרים וכלם כתבו דאשת אב אחר מיתה אינו חייב ולא כתבו דיש מצוה מיהא כמ"ש הטור ומרן בש"ע כתב שהדבר הגון לכבדה ע"ש: