מראית העין על עירובין יג

אלו ואלו דברי אלהים חיים והלכה כבית הלל וכו' מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין וכו'. הקשה מרן בכללי הגמרא אטו מפני הענוה שהיא מדה טובה יתהפך הדין ותירץ דבזכות הענוה יכוין אל האמת עכ"ד ואפשר לתת טעם כמ"ש רבינו האר"י ז"ל דסתם חכם מופלג יש בו ניצוץ משה רבינו ע"ה ובית הלל היו חכמים מופלגים והחזיקו בענוה שהי"ל למשה רבינו וגם הלל היה בו בחינת משה כמ"ש גורי האר"י ז"ל אשר עשה משה לעיני כל ישראל ס"ת היל"ל. והם החזיקו במדת הלל ומשה רבינו ע"ה ודאי ניצוץ משה רבינו ע"ה בקרבם ולזה זכו שהלכה כמותם. והנה הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל פירש מ"ש בסוגיין וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן כמשז"ל דפירוש אלו ואלו דברי אלהים חיים היינו דשתי הסברות אמת ושניהם אמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה וא"ל דההלכה מסורה ביד חכמי הדור והשתא מקשה הש"ס בעצם וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים כלומר דבלא"ה אין לשאול מפני מה הלכה כבית הלל דהתירוץ פשוט מפני שסברתם אמת. אבל עתה דאמרת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ושתי הסברות אמת עתה יקשה מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ותירץ מפני הענוה זהת"ד. ולפי זה נאמר דמה שזכו שיקבעו הלכה כמותן אע"ג דגם סברת בית שמאי אמת היינו מפני הענוה שזכו דניצוץ משה רבינו ע"ה מאיר בהם א"נ מאחר דהעניו מרכבה לשכינה כמשז"ל וכתיב אני את דכא ואמרו פ"ק דסוטה דמסתברא כמ"ד כפשטיה אני את דכא וידוע דתורה שבע"פ היא כנגד השכינה אמטו להכי זכו בית הלל מכח הענוה דהשכינה סוד תורה שבע"פ לקבוע הלכה כמותם שזכו כי הלכה ה' כלה בקביעות אצלם: ובזה פירשתי פסוק ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. ועתה אכתוב קצת בסגנון חדש כי הנה במ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים נבוכו המפרשים. ובספר מהררי נמרים פירש דלא יובן האמת אלא מהפכו ונמצא דגם מה שאינו אמת עביד ומהנה להכיר האמת והיה בעבור מה שאינו אמת והענן סר קש"ט שנים עשר יכון מאד אליך השר. ויש מי שכתב דגם הסברא הדחויה טעמיה נכונים לענין אחר לא ראי זה כענין זה אך בחלקו"ת שיש הפרש בין הנושאים. ואולם עיקרן של דברים הלא מראש דברים אמורים מרבני צרפת עוש"י אורים שקבלו מרבם ראשי ההרים דאלו ואלו דברי אלהים חיים הוא כפשטן בצדק ומשפט ומשרים כי הנה אלהים חיים אמר למשה רבינו ע"ה שתים זו כלם ברורים ובדעת חדרים הן הן הדברים ואמר הקב"ה למשה שתי הסברות אמת וההלכה על פי חכמי הדור. וז"ש ואת כל אלה היינו אלה המשפטים כמשז"ל על פסוק זה ואמר כל אלה לרבות השני סברות לא תימא כמ"ש מהררי נמרים דאין האמת ניכר אלא מתוך השקר לא היא אלא ידי עשתה. ולא תסבור דהכונה שהטעמים אמת רק הנושאים חלוקים. זה אינו אלא ויהיו כל אלה נאם ה' שתי הסברות אמת ושתיהם נאם ה' אמרן למשה רבינו ע"ה. והשתא יקשה א"כ מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם והיינו ממש על דרך מה שפירש הרב מהרש"א אלגאזי ז"ל במ"ש וכי מאחר דאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו וכו' כמש"ל. לז"א ואל זה אביט כלומר זכו בית הלל וכיוצא כל עניו מפני שאני עמו כדכתיב אני את דכא וזהו בעצם ואל זה אביט שאני עמו שהוא עניו וזהו אל עני ונכה רוח שהוא עניו ואינו מחשיב עצמו לכלום ובעיניו שהוא נכה רוח פירוש חסר רוח שהיא התורה חלק הרוח ובעיניו שהוא נכה רוח. וחרד על דברי שתמיד חוזר חוזר שמא לא כיוון אל האמת וחרד על דברי ולכן אני עמו כמ"ש ואל זה אביט ועי"ז יקבעו הלכה כמותו ודוק היטב: