מראית העין על חולין פט.

אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בר ר"ש כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עשה אזנך כאפרכסת וכו' נתתי גדולה לאברהם וכו' למשה ואהרן וכו' לדוד וכו'. פירשתי בעניותי דבמוט"ב תלתא ישא האדם כמה ק"ו כי הגאוה היא שלא להשתמש בשרביטו של מלך ואאע"ה הקב"ה נתן לו רשות וכתיב ואברהם זקן וכו' כמש"ל ומשה ואהרן מטה האלהים בידם דוד הע"ה כתיב כי ראיתי בבניו לי מלך כביכול עלי מלך כמו שפירשו ז"ל וז"ש נתתי גדולה לאברהם וכו' כלומר שנתתי לו רשות להשתמש בשרביטי וכיוצא למשה וכיוצא לדוד שאם הי"ל גאוה היה מקום לומר דשרי להו. וכל אחד מהם זכה לג' כתרים אברהם אע"ה כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר ש"ט עולה. משה רבינו ע"ה כתר תורה וכתר כהונה וכתר מ' וכתר ש"ט עולה. דוד הע"ה כתר מ' כתר תורה שהלכה כמותו וכתר ש"ט עולה. ועכ"ז היו ענוים ביותר. ובזה רמזתי מ"ש מאד מאד הוי שפל רוח שם רמז כי כל המדות הדרך האמצעי הוא המשובח חוץ מהענוה שהגדר האחרון הוא הטוב וז"ש מאד מאד הוי שפל רוח וכמ"ש הרמב"ם ז"ל. ואמר מאד מאד מטמין ברמז מאד ר"ת מרה אפר דם שיסתכל אד"ם שהוא ר"ת אפר דם מרה כמ"ש פ"ק דסוטה. ועוד מאד יסתכל ר"ת מאד משה אברהם דוד שהיו גדולי עולם בכל הכתרים ונשתמשו בשרביטו שנתן להם רשות ועכ"ז כמה היו ענוים ביותר. וזה ישים אל לבו האדם ויהיה שפל רוח בפני כל אדם הן מצד עצמותו והן מצד גדולי ישראל שנכתרו בכל הכתרים והיו ענוים הרבה ולז"א מא"ד מא"ד כדאמרן. ובזה רמזתי פסוק כי המצוה הזאת וכו' לא נפלאת היא וכו' לא בשמים היא וכו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. הכונה כי יאמר האדם מה כחי כי איחל לשמור מצות הקב"ה כי רבו כמו רבו הן וסדריהן וענפיהן לז"א לא בשמים וכו' כי קרוב אליך הדבר מאד מאד רמז שתהיה עניו ותסתכל מאד ר"ת מרה אפר דם וגם תשים לב מאד ר"ת משה אברהם דוד גדולי עולם והיו ענוים ואם תהיה עניו באמת וז"ש מאד בפיך ובלבבך אז לעשותו תוכל לקיים הכל. א"נ אם תהיה עניו תוכל להיות שלם בפיך בתלמוד תורה בדיבור ובלבבך במחשבות טהורות לעשותו בקיום המצות כי העניו אין סט"א שולט בו כמש"ל והוא מרכבה לשכינה וכאלו הקריב כל הקרבנות וא"כ בענוה אמיתית אתה יכול לקיים כל התורה ולידבק בו. ואפשר לרמוז בפסוק כי פעל אדם ישלם לו פעל ר"ת פה עשיה לב אדם שהוא עניו וידע אדם ר"ת אפר דם מרה והוא במחשבה דיבור ומעשה ישלם לו וגם רמז שבזה ישלים תקון נפשו ור"ת כי פעל אדם אכ"פ וס"ת כי פעל אדם ישלם לו גימטריא אחורים דשם אדני שהוא מרכבה לשכינה וגם גימטריא ענו:

אמר ר' יצחק מ"ד האמנם אלם צדק וכו' מה אומנותו של אדם בעה"ז יעשה עצמו אלם. אפשר במשז"ל מי שרוצה לקנות עולמו בזול ישמור לשונו וז"ש מה אומנותו של אדם בעה"ז כי כמו שעושה אומנות להרויח כן יהיה אומנותו להרויח ובזול שיעשה עצמו אלם. וכתב רבינו מהרח"ו זלה"ה דבכל דיבור נגרע מחייו ולכן אומנותו להרויח יעשה עצמו אלם ובזה מרויח החיים. וכתבנו בדרושים דכשם דבדברים בטלים הוא מפסיד החיים. כל קבל דנא מדבר בתורה הוא מוסיף חיים וז"ש רבי יצחק יכול אף לד"ת שכל דיבור גורע חייו ח"ו ת"ל צדק התורה תדברון כי אדרבא נותנת לו חיים כדכתיב כי היא חייך. יכול יגיס דעתו אם זכה לזה לעסוק בתורה ולהיות כאלם במילי דעלמא ויחשוב גנות שאר בני אדם ת"ל משרים תשפטו בני אדם שידון לכף זכות לבני אדם כי יצר סמוך יפתה גם יוכל להכשילם וז"ש משרים תשפטו בני אדם דהיצה"ר יש לו כמה הטעאות וכמה תחבולות וצריך לדון לכף זכות ולתת הודאה אם זכית לזה. והרב עיון יעקב כתב דרב נחמן בר יצחק אזיל לשיטת אביו דאמר לא מינה ולא מקצתה ע"ש. ולי ההדיוט רב נחמן בר יצחק לאו בריה דרבי יצחק הוא כדמוכח בתעניות דף כ"א שאמר רב נחמן בר יצחק מוטב שיבא מנה בן פרס וכו' ע"ש ובפירוש רש"י ז"ל ופשוט: