מראית העין על ביצה כא

משנה עושה אדם מדורה וכו'. בש"ס מפורש דבית הלל קתני לה ובית שמאי פליג: ויש להעיר דמאחר דתנן דבית הלל מתירין לרחוץ רגליו כ"ש מדורה דמתהני כל גופו דמשום דאיכא הך סברא הוה ס"ד דמודה בית שמאי כמפורש בש"ס: ואפשר דאי קתני לרחוץ רגליו לחוד הו"א דדמי בצד מה לאוכל נפש דמשתמש לרגליו ברחיצה והוי מעין דוגמא מעין תבשיל לאכול אבל מדורה דגופו לא נגע בה אלא דגופו מתחמם כנגדה אימא לא קמ"ל: והרשב"א ז"ל הביאו בשיטה מקובצת כתב דפליגי במתוך והקשה הרדב"ז ז"ל על הרשב"א ז"ל דהרי מפורש בש"ס דהטעם דמתהני כל גופו דהא ס"ד דאפילו ב"ש מודה והאריך בזה: ואני בער ולא אדע היאך ס"ד דהרשב"א ז"ל לא ראה סוגיין וגדולה מזו כתב מרן בבית יוסף בי"ד סימן קי"ב על מ"ש הטור על דברי הרשב"א ז"ל ואין נראה כן מן הירושלמי וכתב מרן ז"ל על הטור וז"ל לא היה לו לכתוב כן דמשמע מדבריו דהרשב"א לא ראה הירושלמי הזה או ראהו ונעלמה ידיעתו ממנו שאלו ידעו ונזכר ממנו לא היה כותב כן וזה דבר שלא ניתן ליחשד בכך מאן דנהירן ליה שבילי דרקיעא וכו' ע"ש ואם מרן ז"ל כתב על הטור שהיה קרוב לזמן הרשב"א ז"ל ואפשר שהיה להם ישיבה אחת בעולם דהרא"ש ז"ל אבי הטור שקיל וטרי עם הרשב"א ז"ל כדברים האלה. על אחת כמה וכמה שיש לתמוה על אחרוני זמנינו דנאמרה בהם שליחות יד לכתוב על גדולי עולם שלא הבינו או לא ראו ומעין דוגמא הגאון מהר"ר יעב"ץ ז"ל שהפליא לדבר השולח אמרתו אר"ש וכתב במר וקציעה א"ח סימן ק"ע הך טעותא קפחינהו לתלת סבי הרשב"א ורי"ו ובית יוסף וכיוצא כותב על הרמב"ן והרשב"א ז"ל במקומות אחרים וה' הטוב יכפר בעד: שוב אשוב אליך על דברי הרדב"ז ז"ל שהשיג על הרשב"א ז"ל מהסוגיא עצמה ותימה עליו. ובאמת דלק"מ דהרשב"א ז"ל נקט קושטא דמילתא דבית הלל אית להו מתוך ואפילו ליכא טעם דמתהני כל גופו דדמי לאוכל נפש שרו. וכן הר"ן ז"ל ורבינו עובדיה ז"ל כתבו טעמא דמתוך במשנתנו. והש"ס לא נקט זה אלא לס"ד דב"ש מודו אע"ג דלית להו מתוך. ולפי האמת ב"ה משום דשמעינהו לב"ש דאסרי אמטול הכין אצטריכו לומר דשריותא הוי וה' ברב רחמיו יתמלא רחמים ונזכה ונחיה לעובדו בלבב שלם לך ה' הוחלתי כי עמך מקור חיים :