מרגניתא טבא על ספר המצוות, שורשים יד:א

ז"ל הרמב"ן בהשגותיו בשרש הזה, פסק הרב (רצונו לומר הרמב"ם) שראוי למנות עונשי המצות מצות עשה וכו' ולכן לא ימנה המלקיות בשום פנים במצות רבות וכו' עכ"ל. וכבר כתב על זה הרב בעל ספר לב שמח וז"ל ואני אומר מצות העונש לב"ד מסורה לסקול כל מי שחייב בסקילה ולשרוף כל מי שחייב בשריפה וכן כל שאר העונשין וא"כ מה לנו אם הנענשין מחולפין ומינים ממינים שונים והמצוה על ב"ד אינה אלא בעונש עצמו לתתו אל כל מי שחייב בו והוא הוא שימנה ולא הנענשין, ומה שטען שכל עבירה מאמר בפני עצמו וטעם בפני עצמו אינה טענה דודאי לא ראי עבירה זו כראי עבירה זו ובהכרח צריך שיאמר בהן הכתוב מאמר לכל אחת מהן כפי ענינה והעונש אשר בה ומ"מ ב"ד אינן מצווין על כל אחד מן הנענשין בפרט, רק על כל אחד מן העונשין בכלל להמית במיתה פלונית לכל מי שענשה אותו התורה בה, ואותה מיתה הכללית אחת היא והיא הראויה לימנות אף אם הנענשין בה רבים עכ"ל. ונראה לי ראיה לכל דברי הרמב"ם כמו שפירש הרב בעל לב שמח, והוא דתנן במתניתין ארבע מיתות נמסרו לב"ד וכו' ומסיים זו מצות הנסקלין, ולכאורה סיומא דמתני' זו מצות הנסקלין לא שייכא הכא אלא בסוף פרק נגמר הדין הוה ליה לסיים דשם נתפרש מעשה הסקילה ובפרק זה דארבע מיתות לא נתפרש ממעשה הסקילה כלום קודם הסיום זו מצות הנסקלין וא"כ אהיכא קאי זו מצות הנסקלין וכמו שהקשה הש"ס בדף ע"ב, אע"כ דה"ק דארבע מיתות נמסרו לב"ד סקילה שריפה וכו' וע"ז סיים דהמסירה הזאת של סקילה לב"ד זו היא מצות הנסקלין, ודלא כמו שעלה על דעת הרמב"ן דהרבה מצות בסקילה כפי מספר הנענשין בה אלא זו מצוה רצונו לומר המסירה לב"ד היא המצוה וא"כ אין למנות מצות סקילה אלא מצוה אחת דלב"ד נמסר לדון בדין סקילה לכל מי שנתחייב בה וכמ"ש הרמב"ם וביאר דבריו הרב בעל לב שמח, וכן באינך דקתני מצות הנשרפין ומצות הנהרגין. ותו ראיה לכל זה דקתני זו מצות הנסקלין ואי ס"ד כמ"ש הרמב"ן וז"ל,

וראיתי הרב לועג מאמרם זו מצות הנסקלין מופת שירי, שהם ספרו מעשה הסקילה כיצד נעשה וכו' עכ"ל, א"כ ה"ל למימר זו מצות סקילה מאי מצות הנסקלין, א"ו דאתי לאגמורן דכל הנסקלין המה מצוה אחת וכמ"ש דהעיקר המצוה היא המסירה לב"ד וכן במצות הנשרפין ומצות הנהרגין דמצות לשון יחיד מדלא קתני מצוות, ונסקלין ונשרפין ונהרגין לשון רבים ואי אמסירה לב"ד קאי ניחא דקאמר זו מצות הנסקלין שנצטוה הב"ד לדון בסקילה לכל מי שמחוייבים בסקילה וא"כ לא הוי אלא אחת כנ"ל וזו היא וכן בנשרפין ואינך ותו לא מידי, ודוק: תם