מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ח:א:ד

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכו'. הכי דריש נמי ר' ינאי בבבלי קידושין (דף ס"ו ע"ב) ושמואל דריש התם מוהיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין זרע פסול ואבוה דשמואל קאמר התם כרב דהכא דכתיב ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה אפי' חולין שבו תרצה והנ"מ בין הני דרשות וטעמא דלא ילפי כולהו מקרא דוהיתה לו דקדים כבר כתבתי מזה ברפ"ד דסוטה ד"ה זרע כשר וכו' דבהא פליגי דשמואל ס"ל דזרע משתמע בין כשר ובין פסול ולאידך לא ניחא להו למידרש הכי דהא בפשיטות אמרינן בעלמא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין וכו' וכקושית התוס' בקידושין שם דאלמא דלשון זרע לא משתמע אלא כשר ומה שתירצו דשאני הכא דזרעו מיותר דה"ל למיכתב ולבניו אחריו וכו' זה נסתר מהאי תלמודא דסוטה שם דדריש ונקתה ונזרעה זרע זרע כשר ולא זרע פסול פרט לאלמנה לכה"ג וכו' והרי הכא ג"כ זרע מיותר הוא ואפ"ה דריש זרע כשר דוקא. ובין אבוה דשמואל ובין ר' ינאי מבואר הכא הנ"מ להדיא דלרב דדריש כאבוה דשמואל בלבד כהן המקריב דלענין עבודה דוקא גלי רחמנא דעבודתו כשרה אבל לענין שאר דברים אינו כהן ולר' יוחנן בשם ר' ינאי ואפי' כל כהן דלכל הדברים משמע כדפרישית ומזה למדין אנו טעמיה דהרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ו מהלכ' ביאת המקדש הלכה י' כהן שעבד ונמצא חלל עבודתו כשירה ואינו עובד להבא ואם עבד לא חילל שנאמר ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה הא דמייתי האי קרא ולא הני דקדמי משום דדרשא דשמואל מוהיתה לו נסתרה כמוזכר ודרשא דר' יוחנן לא הביא אע"ג דלהך נ"מ שנתבאר א"כ רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן טעמיה משום דבהש"ס הבבלי במכות (דף יב ע"א) מייתי האי קרא דברך ה' חילו וגו' אליבא דר' יהושע ויליף מהכא דדוקא לענין עבודה גלי רחמנא אבל לא לכל שאר מילי כדדייקינן התם וכן הכא אליבא דהאי דרשא ש"מ דתפס הש"ס לעיקר כדרשא דאבוה דשמואל וכרב וזהו טעמו במה שהביא הך דרשא בהלכ' ביאת המקדש וג"כ במה שפסק הוא בהיוצא מזה כרב ולא כר' יוחנן וע' בדיבור דלקמן: