עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ה:ב:ג

Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 5:2:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 5:2:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text

Open in the reader →

לא תני בשם ר' יוחנן אלא אינה מדמעת כל עיקר. ואזלא הא דלקמן אליבא מה דהיה גורס ר' יוחנן במתני' להחכמים והרמב"ם ז"ל לא היה חושש לכל זה אלא כפי גירסת הספרים שלפנינו וכ"כ בפי"ג בהלכה ג' וכך הובאה בפ"ק דתמורה (דף יב) לדברי חכמים במתני' חולין שלמעלן וכו'. יש לפרש ג"כ לאידך גיסא דהחולין שנפלה הסאה לתוכן הן הנקראין חולין שלמעלן מפני שכשנפלה לתוכן ונתערבה הסאה בהן הם למעלה והחולין שבתוך הסאה הן הנקראין חולין שלמטן שנתערבו בתוך שאר החולין שעליהן ולפי' זה מתיישב יותר על הלשון להא דקאמר חולין שלמטן נעשו חרשין כלומר אלו החולין שמדומעין בהסאה נעשו כחרשין ואינן חוזרין וניעורין להצטרף עם החולין שנפלו לתוכן והן שלמעלה כדאמרן ומ"מ לענין כוונת הענין חדא היא והמסקנא דאינן מצטרפין החולין אלו עם אלו כדקאמר סבר ר' לעזר מימר וכו' וצריך שיהו באותן החולין שנפלה לתוכן לבדן כדי להעלות התרומה שבהסאה לפי חשבון וכן לא זכר הרמב"ם שם מצירוף החולין כלום מיהו מה דמשמע הכא אליבא דר' לעזר דדוקא שנפלו למקום אחד וזה אף לפי מסקנת הש"ס דאין החולין מצטרפין אלו עם אלו כמבואר בפנים דלמאי דמסיק דחולין שלמטן נעשו חרשין צריך לפרש דהא דקאמר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד היינו לקולא לאפוקי בנפל מקצת למקום זה ומקצת למקום אחר דאינו מדמע כלל וזה מוכרח דאל"כ מה בין למאי דס"ד בענין הצירוף ובין למאי דמסיק לענין אם נפלו למקום אחד או לא הא ע"כ צריך לפרש להא דקאמר והוא שנפלו למדומע אחד גם למאי דמסיק בענין הצירוף אלא דחזינן דהרמב"ם לא חילוק כלום בין נפל כולו למקום אתר או לא ואף דדברי ר' אלעזר אליבא דחכמים דמתני' הן ונראה דטעמו ז"ל דסמך על הא דחילפיי בהלכה דלקמן דאליבא דר"א דמתני' קאמר להא חולין שלמטן וכו' ודלא כר' אלעזר דמתני מילתיה אליבא דחכמים ואף דבענין דהחולין שלמטן נעשין חרשין משמע דכ"ע מודים בזה דהרי לא כתב כלום מצירוף החולין מ"מ עיקר מלתיה דר' אלעזר בהא דקאמר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד מיפרכה. והיותר נראה לפרש להא דר' אלעזר דה"ק והוא בנפלו לתוך מדומע אחד כלומר הא דקאמרי חכמים דמיהת מדמעת לפי חשבון היינו דוקא שנפלה אותה הסאה לתוך שיעור מדומע אחד וזהו אם נפלה לפחות מסאה כדפרישית במתני' ונקרא מדומע אחד ששיעור כזה נעשה מדומע מחמת אותו חלק ממאה תרומה שבהסאה ולאפוקי אם נפלה לסאה אחרת דאין נעשה מדומע שהרי אותו החלק תרומה עולה בא' ומאה ושואל הש"ס אם על דעתיה דר' אלעזר חולין שלמעלן וכו' כדפרישית וכלומר דאי נימא הכי א"כ לא משכחת לה שנפלה למדומע אחד אלא א"כ אין באותן החולין שלמעלן ושלמטן כדי להעלות בא' ומאה להחלק התרומה שבסאה וזה קשה דאי הכי אין בהחולין השניים כ"א פחות מחלק אחד של מאה בסאה שהרי באותה סאה הראשונה שנפלה למאה והגביהה יש בה נ"ט חלקים חולין וחלק אחד תרומה וכשנתערבה עם חלק אחד ממאה של מקום אחר יש כאן להעלות התרומה בא' ומאה ולא הוה שייך לומר בה שנפלה למקום אחר אם אין בו אלא פחות מא' ממאה של סאה וקאמר הש"ס דלא היא אלא סבר ר"א מימר וכו' דאינן מצטרפין והשתא משכחת לה שנפלה לפחות מסאה והיינו פחות מחלק א' ממאה מסאה: