מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ה:ב:א
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 5:2:1 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 5:2:1) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →ואין המחומץ מחמיץ וכו'. מה שפי' הר"ב ונמשך אחר הר"ש זהו דלא כהלכתא דלא אתיא אלא למ"ד זה וזה גורם אסור ומה שפירשתי בפנים הוא אליבא דחכמים דערלה וכן פירשו התוס' בתמורה (דף יב) ויש שם ט"ס בדבריהם דחכמים ס"ל זה וזה גורם מותר וכן מאי דמבואר בפנים בפירושא דמים שאובין הוא כר"א בן יעקב בתמורה שם והלכתא כותיה וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ד דמקואות ומענין מה דמשמע מרהטת הסוגיא דגמרא נתבאר בדיבורים דלמעלה:
עד שתרבה תרומה לחולין. פירשתי בפנים כדעת הרמב"ם ז"ל בפירושו וכן בחיבורו בפ' יג הלכה ה' והראב"ד ז"ל כתב אינו כן וכו' ופי' כפי' הר"ש והר"ב אחריו שאם נפלו נ"א סאה אתר סאה וכו' דשמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת שם וכו' וכתב הכ"מ דטעמיה דהרמב"ם שלא בחר בפי' הזה משום דמתני' דלעיל משמע דלא אמרינן שמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת דהא קאמרי חכמים דהמדומע מדמע לפי חשבון וכו' ע"ש ואי משום הא לא אריא דממתני' דלעיל לא קשה מידי לפי' הראב"ד דאיכא למימר זיל הכא לחומרא וזיל הכא לחומרא דלעיל חיישינן שמא אף לתרומה היתה באותו מדומע שנפל למקום אחר ומדמעת מיהת לפי חשבון והכא איפכא חיישינן לחומרא דשמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת וגם מה שכתב הכ"מ דהכא ראשון ראשון מתבטל וה"ל הכל חולין מתני' דמקואות קשיתיה דמייתי הכא בהסוגיא נתן סאה וכו' ואינו כשר אלא עד רובו וכ"פ הרמב"ם בעצמו בפ"ד דמקואות בהלכה ז' ועוד דמהסוגיא דהכא משמע דדין דימוע דתרומה חמירא משאובין דמקוה כדמשני להא דפריך מענין ריבה בתרומה במזיד ובגופיה דדינא דקמא קמא בטיל צריך ביאור מכמה וכמה מקומות בש"ס ועיין בתוס' בכורות (דף כב) ד"ה יתיב רב דימי וכו' ובמקום אחר בארתי מזה לדעת הרמב"ם ז"ל: