מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ה:א:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 5:1:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 5:1:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →חזקיה אמר אפי' חולין ששם יאכלו נקודים מפני חלתן. כדפרישית דעל מתני' דלעיל קאי בנפלה תרומה לתוך חולין טהורין וזה מוכרח הוא וה"נ אמרינן בבבלי בכורות (דף כג) אמתני' דלעיל ותני עלה אותן חולין לר"א מה תהא עליהן יאכלו נקודים וכו' אלא דהתם קאמר עולא טעמא אחרינא גזירה שמא יביא קב חולין טמאין ממין אחר וקב ועוד ממין זה סבר איבטלינהו ברובא וכיון דאיכא האי משהו מצא מין את מינו וניער ולא קאמר מפני חלתן ומיהו משמע נמי מהתם דאיסור טומאה לא בטל אע"פ שיש כאן אחד ומאה ורש"י ז"ל פי' שם בהא דקאמר לר"א מה תהא עליהן דלרבנן הא אמרינן בכולהו בין חולין בין תרומה יאכלו נקודים או קליות וזהו לפירושו שפי' שם לעיל דהא דאמרי חכמים תעלה היינו תיבטל ותאכל עם חוליה וכו' והתוס' שם הסכימו לפירושו והן הן דברי הר"ש דכאן ע"ש ומדעת הרמב"ם ז"ל נראה דפי' תעלה שמפריש הסאה תרומה מהן דבדין הזה וכן באם נפלה סאה תרומה למאה חולין טמאין שהעתיק בפ' י"ד בהלכה י"ג וכתב כלשון המשנה תעלה וסיים באחד ומאה משמע מל' המיותר הזה דהא ידעינן שהוא באחד ומאה אלא דבא להשמיענו דה"ז כשאר תרומה שעולה באחד ומאה וצריך להפריש מה הסאה התרומה כמ"ש בר"פ י"ג ולא ביאר כאן כלום מדין החולין מה תהא עליהן ונראה שהוא ז"ל פירש להא דבכורות דלר"א דוקא הוא דקאמר מה תהא עליהן ולטעמא דקאמר הכא מפני חלתן נראה ג"כ דלא היה חושש לזה ומשום דלחכמים דר"ע לקמן בפ"ב דחלה גבי מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה דס"ל יעשנה קבין וכו' וא"כ ה"נ דכותה דהואיל ויש בהחולין ספק טומאה יעשנה קבין ויתבאר עוד מזה לדעתו ז"ל גבי שתי קופות שהביא שם בהלכה יז יח ולקמן והן נלמדין מהאי תלמודא דפרק ז' לקמן בהלכה ו' ושם תמצא מענין זה בס"ד:
כמה יהא בעיסה ויהא יכול לעשותה בטהרה וכו'. דברי חזקיה הן סתומין כדא"ר אבהו כל ימינו וכו' וגם מה שפירש ר' אבהו הם ג"כ כחידה זו וכדאמרי' לעיל בסוף דמאי שדברו בלשונם כך כדי להבין דברי חכמים וחידותם ובאמת סוגיא זו קשה מן הקשות שבסדר הזה ופירשתיה על הדין עיסה שנולד לה ספק טומאה מפני שראיתי אחר כל החיפוש והעיון דא"א לפרש על ענין אחר לא לדברי חזקיה ולא לדברי ר' אבהו ומה דקאמר אין יגבל שית וכו' והיותר נאות להתפרש הכל הוא על דין הזה כמבואר בפנים ומה שתמצא בסוף ענין הזה דהחשבון אינו מכוון כל כך בצמצום אל תתמה על החפץ הלא מצינו כעין זה בשמעתתא דמדת סאה בעירובין (דף פג) דקאמר דמדברית קמ"ד ודירושלמית קע"ג ודצפורית ר"ז והני תרתי שלא בדקדוק הן כדפירש"י ז"ל שם וכן התוס' דאין החשבון מכוון וכן נמי בענין דהאי שמעתתא ואינו כ"א בסוף במה דקאמר לר' יוחנן שגיבל אחת בי"ז ואתיא בעיסת מאתים. והיותר הכל מבואר בפנים: