מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ב:א:כא
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 2:1:21 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →תני לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין וכו'. ברייתא זו הובאה בבבלי שבת פ"ק (דף יח) ופסקה הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכ' שבת בהלכה י"ב ומשמע מהכא דדין זה שוה ממש למבשל בשוגג בשבת אליבא דר' יהודה וכדקאמר ר' מנא יאות א"ר יוסי דכדין מבשל בשוגג הוא וכר' יהודה אתייא וא"כ ש"מ דבמבשל בשוגג ס"ל לר' יהודה נמי דלא יאכל עד למוצ"ש בכדי שיעשו וה"ז מסייע לדעת רש"י ובה"ג ז"ל דפסקו כן במבשל בשוגג למאי דקיי"ל כר' יהודה ואינו כן לדעת הרמב"ם ז"ל והסוברים כותיה דבמבשל בשבת בשוגג פסק בפ"ו דיאכל למו"ש מיד וכאן פסק ואם עבר ושהה אסורין עד מוצ"ש וימתין בכדי שיעשו והרשב"א ז"ל בחידושי חולין כתב דטעמא דמילתא דלא אמרו בכדי שיעשו אף בעל ידי ישראל אלא בדבר שנעשה מאליו כגון ההיא דעססיות ותורמסין אבל במבשל ליכא למיגזר שאין ישראל עשוי לבשל בשבת ואפי' בשוגג עכ"ל וראיה לסברא זו אשכחן בפ' כירה שהבאתי לעיל דר"נ בר יצחק קאמר החם למ"ד במבשל בשבת בשוגג יאכל דלא דמי למשהה דמבשל לא אתי לאיערומי והאי אתי לאיערומי וא"כ ה"ה דמצינן למימר אליבא דר' יודה לחלק כן לענין בכדי שיעשו למוצאי שבת ומיהו צ"ל לדעת הרמב"ם וסייעתיה דהא דהכא נמי לא איתמר אלא על האי ברייתא דלא תמלא אשם קדירה וכו' ואע"ג דמלישנא דקאמר וכאן מכיון שאתה אומר המתן למוצ"ש עד כדי שיעשו נמי שלא נהנה מחמת שבת כלום וא"כ נימא דגם במבשל בשוגג כן הוא שלא יהנה מחמת שבת מ"מ מכיון דחזינן דהש"ס לא מייתי האי מילתא לעיל גבי מבשל לא ס"ל הכי אליבא דר' יהודה אלא גבי משהה וכהאי סברא שזכרנו. ודע דהתוס' מביאין להא דהכא בפ' בכל מערבין (דף מ) ד"ה אי משכחת להו וכו' שמביאין שם לפירש"י בפ"ג דביצה דבדבר הניצוד או הנלקט בי"ט הראשון של גליות שממתין בי"ט שני בכדי שיעשו דטעמא הויא שלא יהנה ממלאכת יו"ט ולדעת בה"ג וכן לר"ת ממתין עד מוצאי יו"ט בכדי שיעשו דטעמא הוי שלא יאמר לו ישראל להנכרי שיביא לו וכתבו שם וריצב"א אומר דבירושלמי משמע דטעם כדי שיעשו כפירש"י (ויש שם ט"ס בציון התוס' דהכא הוא ולא כדכתב שם) דתני התם לא תמלא אשה וכו' ובתר הכי מפרש מפני שהמית שבת עליו וכיון דממתין בכדי שיעשו אינו נהנה ממלאכת שבת כלום ובמקומו יתבאר בס"ד:
דבר אחר מונין לשביעית ואין מונין לשבתות. הני תרי טעמי אליבא דר"מ הובאו ג"כ בבבלי גיטין (דף נד) גבי הא דרמי התם דר"מ אדר"מ ודר' יהודה אדר' יהודה ומשני לה. והתם קאמר מאי דבר אחר ה"ק וכ"ת שבת נמי זימנין דמיקלע יום שלשים בשבת וכו' ואיכא חששא דמונין אף בנוטע בשבח ת"ש דבר אחר נחשדו וכו' והכא מסיק לה ג"כ כטעמא דמפני חשדא אלא דהכא פריך לה אהך טעמא דמונין משביעית גופה מדלא קתני אלא הנוטע בשביעית עצמה ולא קתני רבותא טפי דאפי' בנוטע בפחות משלשים לפני שביעית איכא למיגזר אף בשוגג לטעמא דמונין כמבואר בפנים והתם ניחא ליה להש"ס טפי למיפרך משבת דלטעמא דמונין איכא למיגזר אף בנוטע בשבת בשוגג וה"ה דמצינן למיפרך נמי משביעית כדפריך הכא: