מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה ג:א:ד

סוכה גזולה אית תנא תני כשרה וכו' למאי דמבואר בבבלי דף ל"א גבי פלוגתא דר"א ורבנן בסוכה גזולה תמצא דלמסקנא דדינא אין בין סוגיא זו לבין סוגיא דהתם. אלא דבענין אוקמתא דפלוגתייהו דמסיק התם רב נחמן דמחלוקת בתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו וכו' אבל אם גזל עצים וסיכך בהן ד"ה אין לו אלא דמי עצים והכא לרבנן דקסרין בשם ר' יוחנן אוקמוהו גם כן בשתוקף וכו' כדפרישית באיזו גזולה פסולה דקאמר ובהא דקאמר בין זה ובין זה פסולה היינו למאן דפוסל פוסל גם בגזל פסל אי משום דלית ליה תקנא דמריש גבי סוכה וכדס"ד דאמר התם על הא דרבינא אי דלענין תקנתא דמריש בתר דתקינו רבנן נמי אית ליה אלא דהכא מדאורייתא קאמר וכדכתבו התוס' שם ד"ה אבל גזל עצים וכו' על פירש"י ועל חנם דחק וכו' וכמבואר שם ומיהו לדינא אין בין הסוגיות כלום וזה פשוט. והרמב"ם ז"ל בפרק ד' מסוכה בהל' כ"ה כתב סוכה שאולה כשרה וכן הגזולה כשרה וכו' ואם גזל עצים ועשה מהן סוכה יצא שתקנת חכמים הוא שאין לבעל העצים אלא דמי עצים בלבד ואפי' גזל נסרים והניחן ולא חברן ולא שינה בהן כלום יצא וכתב הכ"מ הטעם דהפקר ב"ד הפקר ומיהו משכחת סוכה גזולה אפי' אחר התקנה כגון סוכה העשויה בראש הספינה או בראש העגלה דכיון שהיתה מיטלטלת נגזלת עכ"ל וכך הם דברי הר"ן ונלמד מפירש"י שפי' שם ודאמרינן בפ' הישן דמודו רבנן בגזולה לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה דהיא עצמה נטלת שאינה מחוברת לקרקע ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנויה דאין כאן משום תקנת השבים שהרי לא טרח עליה לבנותה ולא הוציא עליה יציאות הלכך גזולה היא עכ"ל ונראה דאלו היה דעת הרמב"ם כן היה לו לבאר ולומר דבכה"ג אינו יוצא שזו נגזלת היא אלא מדסתם שזה משמע שאין דעתו כן וכך מוכח מדבריו שכתב ואפי' גזל נסרים והניחן ולא חברן וכו' ולא גרוע סוכה שבראש העגלה ובראש הספינה שגזלה והניחה בקרקע שלו מנסרים שהניחן ולא חברן. ועוד דבשגזל כל הסוכה והניחה מסתמא חברה על הארץ או על איזה מקום שהניחה והרי טרח בה מיהת ולדעתו ז"ל יצא גם בזו דזה ודאי אין לומר שגזל הסוכה עם העגלה ועם הספינה דאין המשמעות כן: