מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה א:א:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sukkah 1:1:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →רב הושעיה בעי הביא נסר ונתנו ע"ג חולייא של עמוד וכו'. למאי שביארתי בפנים דברי רב הושעיה הם כעין דסבר אביי למימר התם בדף ד' ע"ב היתה גבוה מכ' אמה ובנה בה עמוד וכו' ור' יוסי דדחי הכא להאי פשיטותא דבעי ר' מישא למיפשט מההיא דהמשלשל בדפנות וכו' ס"ל דבלאו הכי אין כאן לומר גוד אסיק דבעינן מחיצות נכרות וליכא וזהו כרבא שם אלא דהואיל דר' מישא מתמה על דלא יליף מן הדא דר' בא בר ממל וכו' השיב לו דלא דמיא וכו' וכמבואר הכל בפנים. ומיהו ניחא לן לפרש לבעיא דרב אושעיא בדרך את"ל דאם מחשבינן להנסר שלא במקום העמוד לפסול שהרי אין שם מיעוט מגובה כ' ופוסל הכל או לא דמכיון דאיכא הכשר סוכה במקום העמוד מיהת שם כשר הוא ואת"ל דפוסל הכל מהו דינו לפסול אם כאויר נחשב הוא או כסכך פסול ואינו פוסל בסוכה גדולה אלא בד' אמות ומן הצד כדאיירינן הכא והשתא למאי דשקיל וטרי הכא דר' מישא מתמיה אמאי לא פשיט ליה מן הדא דר' בא בר ממל וכו' דבמקום הכשר סוכה כשר הוא והשאר פסול ור' יוסה הקשה על זה דלא דמיא דין דסוכה כלל לההיא דעירובין דבעי ר' בא בר ממל למילף מהתם כמבואר א"כ נקטינן מיהת מהאי סוגיא דלכ"ע גובה הסכך מכ' אמה כסכך פסול הוא נחשב ומזה הוה לכאורה סייעתא לסברת הר"ר ישעיה הביאו הרא"ש ז"ל על הא דפירש"י ז"ל במאי דאמרינן התם בדף הנזכר היתה גבוה מכ' אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ויש בה הכשר סוכה כשרה היינו דכשרה כל הסוכה ואפי' מן האצטבא והלאה וכו' ואמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה וכו' והקשה הר"ר ישעיה דהא דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה היינו היכא דאית לה הכשר דפנות אלא דלא מוכחא מלתא כולי האי מש"ה נידון כסוכה אבל הכא דמן האצטבא והלאה גבוה יותר מכ' אמה מהיכי תיתי לה הכשר אילו סוכה המסוככת חציה בסכך כשר וחציה בסכך פסול אעפ"י שיש שיעור הכשר בסכך הכשר היושב תתת הסכך פסול מי יצא ידי חובתו. וה"נ הכא דכל למעלה מכ' סכך פסול הוא וכשפודין של ברזל דמי ופי' הוא דאינה כשרה אלא על האצטבא והרא"ש כתב על זה ונ"ל לקיים פירש"י וכו' ומה שהקשה מסוכה שחציה סכך פסול לא דמי דסכך למעלה מכ' לא מיקרי סכך פסול כדפי' ר"ת כיון דמין כשר הוא ואינו נפסל אלא מחמת גובה הלכך כיון דמקצתו כשרה אידך נידון כפסל היוצא מן הסוכה עכ"ל הרא"ש בזה ויש לתמוה על שלא הביאו כלום מסוגיא זו דמשמע מיהת לכל השקלא וטריא דהכא דגובה מכ' אמה בסכך פסול הוא נחשב ור' משיא ור' יוסה לא פלפלו כלום בזה אלא בענין אחר הוא דנחלקו כמבואר זה לכל המעיין בהסוגיא והר"ן ז"ל אחר שהביא דעת רש"י דכל כסוכה כשרה כתב וז"ל ונראה לי שהוזקק לומר כן משום דאי להכשיר ע"ג איצטבא לבד פשיטא ואין דבריו נוחין אצלי דלית לן לאכשורי משום פסל היוצא מן הסוכה אלא חד מהני גווני דמיתאמרי בגמרא בסוף פרקין אבל גווני אחריני דלא עדיף כהנהו לא לפיכך נראה לי דדוקא במקום איצטבא בלחוד כשרה ודקאמרת פשיטא ליתא במהו דתימא ליגזר דילמא אתי למיכל באידך גיסא דדכוותה אמרינן בפ"ק דעיריבין דף י"ד עשה לחי וחצי מבוי יש לו חצי מנוי ומקשינן פשיטא ומסקינן מהו דתימא ליגזור דלמא אתי לאשתימושי בכוליה קמ"ל עכ"ל הר"ן. ואם לדין יש תשובה על דבריו ואיפכא הוא דנידוק דאי איתא דמה שחוץ לאיצטבא סכך פסול מיקרי קשיא לקושטא דמילתא אמאי לא נגזור דלמא אתי למיכל באידך גיסא ומהאי דעיריבין דהעיקר הוא מדרבנן בעלמא אין ראי' כלל לסוכה דאורייתא ועוד קשיא טובא מהאי דאמרינן התם בריש מכלתין דף ג' על הא דתנינן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין דטעמייהו דגזרינן שמא ימשך אחר שלחנו וזה קאי נמי לפי המסקנא בפירושא דפלוגתייהו דב"ש וב"ה דמסיק הש"ס לעולם בתרתי פליגי בסוכה גדולה ובסוכה קטנה וחסורי מחסרא כו' וא"כ למאי דקיי"ל בב"ש בהא דזה אחד מששה מקומות דהלכה כב"ש וכדחשבו התוס' שם בשם סדר רב עמרם ד"ה דאמר לך מני ב"ש וכו' והשתא ומה התם דגזרינן שמא ימשך מסוכתו אחר שלחנו שבתוך הבית מכ"ש דניגזור כאן שמא ימשך בסוכה עצמה ממקום הכשר למקום הפסול ודוחק לומר דלא גזרינן אלא שמא ימשך אחר שלחנו דווקא וכאן הוא יושב במקום הכשר ושלחנו שם ועוד דאפי' תימא הכי אכתי קשיא ניגזור דילמא אתי למיתב במקום הפסול ולאכול שם דהא חזינן דב"ש מחמירי בסוכה וכל היכא דאיכא למיגזר גזרינן והלכתא כוותייהו בהני תרתי דבין בגדולה ובין בקטנה הלכה כב"ש דגזרינן שמא ימשך וכדעת הרי"ף וכ"כ הרמב"ם בפ"ו בהל' ח' ודלא כבעל המאור והנמשכים אחריו וכתב הרמב"ן ז"ל במלחמות שכ"כ גדולי הגאונים ז"ל דבתרווייהו הלכה כב"ש. ומכלל הדברים האלה נראה דאדרבה מכאן הוכחה לדעת רש"י ז"ל ורוב גדולי האחרונים שהסכימו לדעתו ז"ל. וכדעת המפרשים לפרש גם לדעת הרמב"ם כן מדסתם דבריו בהל' סוכה בהל' י"ד בדין זה בנה בה איצטבא וכו' כשרה דמשמש כל הסוכה כשרה וכן קבע הב"י בש"ע בסי' תרל"ג. ודייקינן להא מדאמרינן בסוגיא דהש"ס סתם כשרה ש"מ דגובה מכ' אמה לאו סכך פסול מיקרי ולא כדמשמע מסוגית הש"ס דהכא דאי איתא דסכך פסול מיקרי א"כ אפי' במקום איצטבא אמאי כשרה ניגזור דילמא אתא למיכל ולמיתב הכל במקום הפסול אלא ש"מ דאין כאן שם סכך פסול כלל אלא דנידון כפסל היוצא מן הסוכה: