מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה א:א:ג

והרי אכסדרה וכו'. בבבלי גריס בכ"מ אכסדרה בבקעה וכן במכלתין דף י"ח ועיין בתוס' שם ועיין לעיל בפ"ק דעירובין הלכה א' ד"ה אכסדרה שנפרצה לר"ה מה שביארתי שם בס"ד:

רבי אבהו בשם ר' יוחנן התורה אמרה בסוכות תשבו וכו'. זהו כטעמיה דר' זירא דהתם ריש מכלתין אלא דר' זירא יליף דבעינן צל סוכה מקרא דישעי' וסוכה תהיה לצל ור' יוחנן יליף הכא מן התורה מקרא דבסוכות תשבו דמשמע ליה למדרש שצריך אתה לישב בצילה של סוכה ולא בצילן של דפנות ולר' זירא דהתם איכא למימר דלא נפקא ליה מקרא דבסוכות תשבו משום דבעינן ליה למידרש תשבו כעין תדורו כדדריש התם בברייתא שילהי פ"ב דמכאן שכל ז' ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי וכו' ולאו דס"ל לר' זירא דסוכה דירת קבע בעינן וכר' יהודה דהא ע"כ לר' זירא סוכה עראי בעינן כדהוכיחו התוס' ריש מכלתין ד"ה כי עביד ליה דירת קבע וכו' מדדריש מדכתיב וסוכה תהיה לצל הא כתיב נמי מזרם וממטר וניבעי נמי שלא ירדו הגשמים לתוכה אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי ע"ש ועיין לקמן ד"ה רבנן עבדין מזרם וממטר אחת וכו'. מה שנתבאר בענין זה בס"ד:

אמר ליה ר' יוסה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי וכו'. כדפרישית דלר' יונה דמכשיר בשהסכך נתון למטה מעשרים אע"פ שהדפנות גבוהין מכ' אמה ומשום שאין הדבר תלוי לפסול הסוכה אלא דווקא בשהסכך נתון ע"ג הדפנות הגבוהין מכ' והלכך אקשי ליה לדידך הכי הוה בעי ליה להתנא למיתני סוכה שהיא נתינה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה כי היכי דנידוק הא אם היתה נתונה למטה מעשרים לדפנות כשרה אלא ודאי דלעולם פסולה ומשום דבעינן צל סוכה ולא בצל של דפנות ואם הדפנות גבוהין מכ' אין כאן צל הכך אעפ"י שהוא נתון למטה מכ' וא"ת ולר' יוסה נמי תיקשי ניתני סוכה שדפנותיה גבוהין למעלה מכ' פסולה דהא השתא איכא למטעי ולמידק כהאי דר' יונה שאם הסכך נתון למטה מעשרים כשרה ואעפ"י שהדפנות גבוהין מכ' ואין לומר דהא ממילא ידעינן וכדפרישנא לר' יוסי דכשהדפנות גבוהין אין כאן צל סוכה לעולם הא הוה ניחא אי לא הוה לן טעמא אתרינא בדינא דמתני' אלא טעמיה דר' יוחנן ודר' זירא אבל מכיון דאיכא אמוראי דמפרשי לטעמא אחרינא אי כדרבה משום דלא שלטא ביה עינא וכדר' יעקב בשם ר' יאשיה דלקמן בשאין דפנותיה עולות עמה וכו' והיינו כדרבה אי כרבא דהתם דסוכה ראויה לדירת עראי בעינן א"כ למאי דקיימינן השתא לטעמיה דר' יוחנן ודר' זירא משום דבעינן צל סוכה ניתני סוכה שדפנותיה גבוהין כו' כי היכי דנדע דעיקר טעמא משום דבעינן צל סוכה הוא דהויא ולאשמועינן היא גופה ודאי לר' זירא גופיה י"ל דסמיך אקרא דוסוכה תהיה לצל דמשמע דסוכה לצל הוא דהויא סוכה אלא לר' יוחנן דלא דריש להאי קרא לכאורה איכא למידק כהאי דיוקא דדייקינן לר' יוסה דקאמר אליבא דר' יוחנן וצ"ל דלכ"ע לר' יוחנן ובין לר' זירא אקרא דסוכה תהיה לצל הוא דסמכינן ולאביי דהתם דפריך לר' זירא אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים וכו'. ולא מדייק כדדייקינן הכא אלא מעתה עשה הסכך בתוך עשרים בין הדפנות הגבוהין מכ' אמה ה"נ דלא הויא סוכה וא"כ אמאי תני במתני' סוכה שהיא גבוה וכו' ליתני דפנות הסוכה שגבוהין וכו' משום די"ל דהא הוה פשיטא ליה דבכה"ג אמרינן דל גובה הדפנות ואיכא צל סוכה אבל בעשתרות קרנים דליכא האי תקנתא הוה ס"ד למימר הכי ואהדר ליה ר"ז דאפ"ה אמרינן דל וכו' מה שאין כן בשהסכך גבוה מכ' דליכא למימר דל דפנות. ולפ"ז סברת אביי דהתם איפכא מדר' יוסי דהכא דאלו לר' יוסי דהכא לקושטא דמילתא הסוכה פסולה אף כשהסכך נתון למטה מכ' בשהדפנות גבוהין מכ' דהא פליג אר' יונה ואקשי ליה וכדלעיל ואילו לאביי איכא למימר דהוה פשיטא ליה דבכה"ג אמרינן דל גובה הדפנות ואיכא צל סוכה וכהכשירה ואיכא למימר נמי לאידך גיסא ואין להאריך:

כשאין דפנותיה עולות עמה וכו'. הך דר' יאשיה אזלא כרבה דקאמר משום דלא שלטא בה עינא ומכיון שדפנותיה עולות עמה משלט בה עינא וכדמוקי לה התם כדרבה וכל הפוסקים פסקו כהך דרבא דקאמר דטעמא משום דסוכה ראויה לדירת עראי בעינן ועד עשרים אמה וכו'. וכתב הרי"ף ז"ל איכא מ"ד דהלכתא כרבה דהא כל מילי כרב עביד ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיי"ל סוכה דירת עראי בעינן וכו' וכתב הר"ן ז"ל על זה ועוד מסייעין דבריהם בעלי סברא זו דפוסקים כרבה משום דרבה רביה דרבא הוה ובהא דקאמרי דכל מילי כרב עביד הני מילי במאי דפליגי רב ושמואל כדמוכח בפ' במה מדליקין ומאי דאמרי נמי דאין הלכה כתלמיד במקום הרב הני מילי כשנחלק עמו בחייו דכיון שלא קיבל רבו דבריו נדחו דברי תלמיד אבל כשנחלק עמו לאחר מיתה לא אדרבה קיי"ל הלכתא כבתראי אע"ג דבתראי תלמידי דקמאי נינהו דבר זה מסורת בידינו הוא מן הגאונים ז"ל וכו' עכ"ל ולפי הכלל הזה מתורץ בכמה וכמה מקומות דלפעמים אשכחן דפסקו הפוסקים הלכה כרבה נגד אביי ורבא ולפעמים אשכחן דפסקו כאביי ורבא נגד רבה וכאשר ציינתי לזה בריש פ' שנים אוחזין ובמקומות המצויינין וע"ש: