מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ט:ו:ו

מתניתא אמרה כן תצא ותרעה בעדר. בבבלי כריתות דף כ"ה מדייק איפכא ממתני דלא אתיא כמ"ד דאסורה מחיים דאי הכי אמאי תצא ותרעה בעדר הא איתסרה לה מחיים. והאי תלמודא סבירא ליה דטעמא דהקדש טעות הוא דאדעתא שימצא ההורג לא אקדשיה וכדקתני החתם במתני' אשם ודאי אינו כן עד שלא נשחט נודע לו שלא חטא יצא וירעה בעדר עגלה ערופה אינה כן עד לא נערפה העגלה נמצא ההורג תצא כו' ודמיא לאשם ודאי דהקדש טעות הוא ובסברת התוס' שם ובחולין שם. ומתני' דהכא ככ"ע אתייא ולר' ינאי דא' ירידתה לנחל איתן אוסרתה אם נמצא ההורג אפי' לאחר ירידה נמי תצא משום האי טעמא דהקדש טעות הוא וכדדייק הכא דתנא תצא מקדושתה היא. ובהכי ניחא דברי הרמב"ם ז"ל שפסק בעשירי מהל' רוצח כר' ינאי דמחיים אסורה לאחר ירידה ואפ"ה פסק שם דאם נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר דלכאורה משיטת הבבלי משמע דמתני' לא אתיא כמ"ד דמחיים אסורה כדלעיל וכבר כ' הרשב"א על זה מביאו הכ"מ שם דטרח להעמיד דבריו ומבלתי יכולת הוא דהרי זיכה שטרא לבי תרי והכ"מ מיישב נמי התם כסברת התוס' הנזכר מדעתו ז"ל ובהדיא מוכח הכא כן דמתניתין דייקא הכי: