מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ה:ב:יא

עד כדון כר"ע כו'. ובעל קרבן העדה כתב שם בשיריים שלו וז"ל לא ידעתי רבי ישמעאל היכן הוא ונראה דר"י דסובר דברה חתורה כלשון בני אדם כמפורש בפר"א דמילה סובר נמי דלא דרשינן יטמא יטמא אחרים והיינו דפריך כר"י מנלון ובכן דרך הש"ס ירושלמי בכמה מקומות שמקשה כן אר' ישמעאל עכ"ל וראש דבריו אמת הוא אבל סופו ניכר דנתחלק לו הל' במקרא דמה שייכות לשון בני אדם לקריאת יטמא יטמא ועל הלשונות כפולים שנאמרו בכתוב הוא דפליגי הכי ר"י ור"ע בפרק הערל והכא בריש פרקין ובהרבה מקומות ומה יענה בהא דאמרי' הכא ריש יבמות עד כדון כר"ע כר' ישמעאל כו' האם גם שם על קריאת ולשונות יתירין יפרש וכן בכמה וכמה מקומות לאין מספר וכולהו ע"כ כמו זו דברי כו' מיתפרשה כדפרישית בפנים:

דנין לו דין מן הדין. בעל קרבן העדה פירש שם בקרבנו וז"ל ופריך וכי דנין דין ק"ו מדין ק"ו דהא שלישי בתרומה גופא ילפינן בק"ו ואיך ילפינן רביעי בקודש מיניה בק"ו ומשני שיהא הכל משועבד להלכה כלומר ודאי הלכה למשה מסיני היא דשלישי בתרומה ורביעי בקדש פסולין וק"ו אינו אלא אסמכתא בעלמא עכ"ל וזה קרבן שגגה הוא דהרי מסקינן בפשיטות בפ' איזהו מקומן דף נ' דדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בק"ו. ומי הגיד לו זה שהיה ר' ישמעאל מקובל ברביעי בקדש דהלכה למשה מסיני הוא יותר מכל הני תנאי ואמוראי דהכא והרי אמרו בסוגיא זו עד שלא גזרו רביעי בקדש כו' או לאחר שגזרו וחלילה שיעלה על הדעת לפרש הלכה זו הל' למשה מסיני וכבר ביארנו כמה פעמים בזו ההלכה דדעת רוב המפרשים דרביעי בקדש מעלה דרבנן בעלמא היא וכן דעת הרמב"ם ז"ל בי"א ובי"ב מהלכות אה"ט וכן פסקי. שם מה"ט דחולין שנעשו על טהרת קדש לאו כקדש הן כמבואר בפ"ג דחגיגה: