מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ה:ב:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sotah 5:2:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sotah 5:2:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. כדפרישית בפנים כי היכי דלא תאמר דיו כן פרש"י ז"ל שם ומסיים הוא ז"ל בפסחים דף י"ח דקי"ל בבבא קמא פרק שני דף כ"ה דהיכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו עכ"ל וקשה דהרי ר' טרפון הוא דקאמר הכי אבל לרבנן מסיק התם דאפי' היכא דמיפרך ק"ו אמרינן דיו. והתו' שם כתבו דאפי' למ"ד דאמרי' בעלמא דיו ואפי' דמיפרך ק"ו מודה הבא דבמה מצינו ילפינן שלישי ממחוסר כיפורים דמחוסר כיפורים כשלישי הוא שאינו עושה כלום בתרומה ופוסל בקודש והה"ד בכל שלישי והילכך אלים ק"ו דהכא ולא שייך למימר דיו עכ"ל ונראה דנאדו מפי' רש"י ז"ל מכח הך קושיא דלעיל ולפיכך פירשו שם נמי הא דאמר לקמן למדנו שלישי בקדש מן התורה דהוי מני למידרש גם שלישי לקדש ק"ו מטבול יום אלא דניחא ליה להביא מקרא. אלא דאכתי לא הונח לנו האי פירושא לשיטתא דהכא לר' ישמעאל לקמן דקאמר בהדיא דילפינן שלישי בקדש בק"ו מטבול יום ולא במה מצינו ממחוסר כיפורים. וראיתי בכפר הליכות עולם בשער הרביעי פ"ב שכתב בשם התוס' וז"ל ויש לדקדק בכמה דוכתי שדורש ק"ו ואינו אומר דיו בפ"ק דקידושין דבעי למילף ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה מק"ו משפחה כנענית שאין ביאתה וכו' זו שביאתה מאכילתה ע"י חופה אינו דין שכספה מאכילתה וקשה ולימא דיו אסוף דינא דמהיכא ילפת מביאה מה ביאה שע"י חופה אף כסף נמי שע"י חופה הניחא לר"ט דאמר דהיכא דאיפרוך ק"ו לא אמרינן דיו אלא לרבנן קשיא לכך נראה לתוס' דלא שייך לומר דיו אנא היכא שהק"ו אתא לרבות דבר חדש שאין כתיב כלל כגון ההיא דכיצד הרגל דבעי למילף נזק שלם בקרן אחצר הניזק והיינו דבר חדש דהא ברה"ר קרן חצי נזק הוא דמשלם אבל היכא דעיקר ק"ו לא אתי כ"א לפרושי ולגלויי מילתא בעלמא לא שייך לומר דיו ובהא ניחא הא דקידושין דהא התם אין הק"ו עיקר אלא פירושא וגלויא בעלמא הוא דבן בתירא קאמר התם דאשה אוכלת בתרומה מכל טהור בביתך יאכל אותו ואתא ק"ו לגלות דארוסה בכלל ביתך הילכך לא אמרינן דיו אפי' לרבנן (כן תירץ רבינו שמשון מקוצי בתוס' שם דף י) וכן יש לומר בפסחים פ"ק דבעי למילף רביעי בקדש מק"ו דשלישי בתרומה והרי הוא מוסיף מעלה אחת על המלמד ולא קאמר דיו והיינו משום דקדש טמא מיהא כתיבה ביה ולא אתא ק"ו ללמד דבר חדש שאין כתוב בו כלל הילכך לא אמרינן דיו וכמה מקומות בגמרא נוחין בכך עכ"ל. ואע"ג דקרן נמי כתיבה מ"מ נזק שלם בקרן משינה לא כתיבה בהדיא אלא דבא ללמוד בק"ו מנ"ש דשן ורגל ולא דמי לטמא בקדש:
אתייא דר' יוסי בשיטת ר"ע רבו. ובבבלי פסחים שם קאמר מכח האי קושיא דפרישית בפנים דבשיטת ר"ע רבו אמר וליה לא ס"ל והכא מפרש דס"ל נמי לר' יוסי דרשת ר"ע יטמא יטמא והיינו דמקשי ר' חייא ור' אבהו קאמר עלה מהאי טעמא דלית ליה לר' יוסי האי ק"ו. ובעל קרבן העדה פירש בחגיגה שם להאי אתייא דרבי יוסי כו' למילתא באפי נפשה ולפירושו מה שיטתיה דר' חייא בשם ר' יוחנן הכא וכן מה שפי' שם ז"ל כן ר' יוסי אמר וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא יטמא אחרים דאל"כ כיון דס"ל לר' יוסי טומאה אינה עושה כיוצא בה איך אפשר לבא לידי רביעי אבל אם דריש יטמא דגבי משקין ניחא השרץ טמא הכלי ה"ל ראשון כלי אוכל ואוכל משקה ומשקה אוכל עכ"ל. ותלי תניא בדלא תניא דשם בגמרא אמרו עלה דר' יוסי דשמעינן לדידיה ואמר דטומאת משקין לטמא אוכלין דאורייתא כדתנן במסכת טהרות פ"ד והכא היכי דריש וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא יטמא לטמא טומאת אוכלין אחה אומר לטמא טומאת אוכלין או אינו אלא לטמא טומאת משקין אמרת לא כך היה מאי לא כך היה אמר רב פפא לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. הרי דאמרו הא דדריש יטמא יטמא לטומאת אוכלין ולא למשקין הוא משום טעמא דטומאה אינה עושה כיוצא בה ולא על עיקר הדרשה יטמא יטמא לטומאת אחרים ועוד דנתן טעם משום דאל"כ איך אפשר לבא לידי רביעי ואיך נעלם ממנו כל האי סוגיא דהכא ואם דציין שם לכאן וכולה סוגיא מוכרחת דרביעי בקדש מעלה דרבנן בעלמא היא ואפי' לר"ע דדריש יטמא יטמא קאמר לעיל דרביעי משום מעלה וזה כשיטת רש"י בחגיגה וכן בפסחים ודלא כשיטת תוס' שם ד"ה לא לישתמיט וכן הוא לר' יוסי ואף דדריש מק"ו וכן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל ואף דהביא ק"ו דר' יוסי בפי"א מהל' אה"ט. וכן מה שפי' שם בענינא דדיו כמה מהדוחקים ודיו אמינא למילתא ולא רציתי להעתיקם: