מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ז:א:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 7:1:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 7:1:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →כלום תיקנו אלא בשכיר שמא ביורשיו. הבעל העיטור מביא ראיה מכאן דכל היכא דלא נקיט שטרא ושבועתו שבועת תקנה היא אין היורשין נשבעין שבועת היורשין ונוטלין והביאו בעה"ת בשער י"ד ח"ב דין ט' וכן פסק הטור והש"ע בסי' ק"ח. וכבר בארתי לעיל בד"ה על ידי שעסקיו מרובין דמכאן ראיה דלמסקנא תרתי טעמי בעינן משום כדי חייו ומשום דב"ה טרוד הוא דאי משום טעמא דטרוד לחוד א"כ מן הסברא נימא אף ביורשין כן ולפ"ז מסייע ליה להרי"ף ז"ל דס"ל עיקר תקנת השבועה על הבה"ב היתה והלכך בעינן תרי טעמי וכמה שנתבאר לעיל שם ולפי מה שנתבאר בדיבור דלעיל דדעת הרמב"ם ז"ל כדעת התוס' דעיקר תקנת השבועה על השכיר היא אפ"ה איכא למימר דמודה הוא לדינא דהכא ואם שלא נתבאר בדבריו להדיא גבי שכיר ומטעמא דבעל העיטור דכיון דעיקר שבועה מתקנה היא לא תיקנו כלל ביורשיו ואפי' אי אמרי דבטעמא דב"ה טרוד בפועליו לחוד סגי. ומיהו דברי הרמב"ם בהל' שכירות שם משמע דס"ל נמי דתרי טעמי קאי לפי המסקנא שכתב מפני שבה"ב טרוד בפועליו וזה השכיר נושא נפשו לזה ואין להאריך:
אמר ר' יוחנן אין אומר בממון מאחר. לישנא דהאי תלמודא בכל כי האי גוונא לישנא דתמיה. משמע והכא שפיר הוי וכי אין אומרין מיגו בממון וכדנקטינן גם בש"ס דילן. ובריש פ' שבועת הדיינין דפירשתי הא דר' יודן דהתם בלישנא דפליג על הא דרב ור"י התם וקאמר אין אומר בממון מאחר דאין אומרין מיגו כזה היינו נמי להשוות מסקנת הסוגיות ועוד דאי התם בלשון תמיה מיתפרשא א"כ לכאורה היינו דרב ודר' יוחנן והיינו צריכין לומר דמוסיף בטעמא עליהן וכי אין אומרין בממון מאחר. אלא דלפ"ז הוי פליגא אדרבה כפי אשר בארתי שמה דנקטינן דמיגו דהעזה לא אמרינן לענין לפטורי משבועה וע"ש. וכן הא דר' יודן בפ' שבועת העדות הל' ד' משמע נמי דבלשון תמיה מיתפרשא וכבר בארתי גם שם כדי להשוות להמסקנא דהתם מפרשינן דנמי מיגו דהעזה הויא ומיהו טפי ניחא לפרש בלשון תמיה. ולא תיקשי דהא גם הכא הוי מיגו דהעזה וממעיז לשאינו מעיז כל כך וכמו דכתבו התוס' בפרקין דטפי ניחא ליה למיטען נתתי לך דבזה אין השכיר חושדו דמשקר משום שטרוד בפועליו הוא וכסבור שכן הוא אבל אם אומר לא שכרתיך משקר הוא וזהו יודע בשקרו וכן כתבו עוד בהגוזל דף ק"ז ע"א משום דהכא היינו טעמא כמה שמצאתי בחידושי הרשב"א ז"ל שכתב וז"ל דבר זה שאלתי למורי הר' יונה ז"ל והשיב דכיון דאפי' בטענת פרעתיך יש בה העזה שלא פרע ואומר שפרעו אם רצה לשקר גם הוא היה טוען שלא שכרו אע"פ שיש בטענה זו העזה מזו וכן מצאתי לאחר מכאן בתוס' דבין כך ובין כך כופר בכל שיש בו העזה. ושמעתי משום רבינו האי גאון ז"ל דכיון דאין חיובו דבעל הבית מן הדין אלא מן התקנה משום חשש שכחה בסבת טרדה אף אנו נעמידנו על דינו כל שיש בו מגו וזה נכון עכ"ל ובסברא זו האריך בה הר"ן ז"ל דהכא אפי' מיגו גרוע כי האי אמרינן שפיר: