מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ז:א:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 7:1:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 7:1:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →על ידי שבעל הבית עסקיו מרובין וכו'. הרי"ף ז"ל הביא לזה ופסק הלכה כר' יוסי דהכא וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכדפרישית בפנים לזה וכן מבואר בדבריו ז"ל כר' מנא הכא דאמר פעמים שתבעו אחר זמנו ונעשה כתוך זמנו וכו' כמו שכתב בפ' י"א מהל' שכירות הל' ו' ובסוף דבריו שם וכן אם הביא עדים שהיה תובע והולך עד יום החמישי ה"ז נשבע ונוטל כל יום החמישי וזהו דברי ר' מנא. ומיהו מה שכתבתי בפנים לר' חייה דס"ל דתרווייהו בעינן חזקה דאין עובר בבל תלין וחזקה דאין השכיר משהה שכרו האי סברא אפי' לר' יוסי היא אלא דפליג בהא דאמר ר' חייה אפי' לאחר שנה וכו' וס"ל דלא אמרינן דמשום האי טעמא כשתבעו בזמנו דאזדא לה חזקה דאין השכיר משהה אלא לענין שיש לו אותו היום. והאי סברא מוכרחת היא כדאמרינן התם אי הכי אפי' עבר זמנו נמי וכו' גבי בעל הבית איכא תרי חזקה ועיין בתוס' ד"ה כי מטא זמן חיובא בתי' השני שכתבו שם. וכן מה דאמרינן התם משום כדי חייו ופריך משום כדי חייו דשכיר קנסינן ליה לבעה"ב וכו' אלא בעה"ב טרוד בפועליו הוא (והיינו הך דקאמר הכא שעסקיו מרובין וכן כתב הר"ן ז"ל וכך הם דברי התוס' שם ד"ה בע"ה טרוד בפועליו וכו' ובירושלמי וכו' כלומר לאו דוקא טרוד בפועליו קאמר שהרי בירושלמי עסקיו מרובין קאמר ואפי' אינו אלא פועל אחד) ה"ק דלא סגי לן בטעמא משום כדי חייב לחוד אלא דבעינן נמי לטעמא דטרוד בפועליו והכי משמע מדברי הרי"ף ז"ל שכתב עקרוה רבנן לשבועה מב"ה משום דב"ה טרוד בפועליו ושדיוה אשכיר משום כדי חייו דשכיר אלמא דלמסקנא הני תרתי טעמי בעינן והכי מוכרח מהכא מדלקמן דקאמר דלא תיקנו אלא בשכיר ולא ביורשיו ואי משום טעמא דב"ה טרוד בפועליו לחוד אפי' ביורשיו נמי וזהו הנ"מ לדינא מהני טעמי ועיין לקמן ד"ה כלום תיקנו אלא בשכיר. וממשמעות דברי הרי"ף שהבאתי עיין לקמן בד"ה היה עבד וכו' לענין היוצא עוד מדבריו אלה: