מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ו:א:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 6:1:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 6:1:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →רב ור' יוחנן תרויהון אמרין והוא שהלוהו בעדים וכו'. הרי דפליגי הכא רב ור' יוחנן עם ר' יודן בסברת רבה כמו שפירשו התוס' בריש ב"מ ובכמה מקומות להא דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע וכו' כלומר שיהא נאמן במיגו דאי בעי כופר הכל או נילף מהכא דלא אמרינן מיגו בעלמא ומשני דאין זה מיגו דאין אדם מעיז פניו לכפור הכל הואיל וחבירו מכיר בשקרו אבל במקום שיכול להעיז כגון בבנו ואמר מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס נאמן במיגו דאי בעי כפר הכל והשתא למאי דפרישית דנראה דר' יודן בניחותא קאמר ודעת ר' יודן דהכא כדעת רבה דהתם דאין אומרים מיגו דהעזה וקאי למסקנא כדאמר לקמיה מתני' פליגא בר' יוחנן וזה מוסכם בכגון זה שהוא לפטורי משבועה אין אומרים מיגו כזה כמ"ש הרמב"ן ז"ל בחידושיו כ"י והביא הריב"ש ז"ל בתשו' סי' שצ"ב בדיבור ואחרי שמתקנת של גאונים ז"ל וכו' דלאפטורי משבועה לא אמרינן מיגו דמעיז לשאינו מעיז כההיא דרבה מ"מ אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע וכו' אבל בשבועה מיהת מהימן דבשבועה אמרי' מיגו דמעיז לשאינו מעיז כדמשמע מההיא עובדא דהנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא דנאמן בשבועה לטעון עד כדי דמיהן במיגו דלקוחין בידי אע"ג דהוי מיגו דמעיז לשאינו מעיז וכן הסכמת האחרונים ז"ל. והביא זה הש"כ בסי' ע"ה. ודעת ר' יודן הוזכר לעיל בפ"ד הל' ד' כדאמר התם ועיין עוד לקמן פ' כל הנשבעין הל' א' ד"ה אמר ר' יוחנן ושם כתבתי דאשגרת לישנא דהאי ש"ס משמע דהא דר' יודן בתמיה מיתפרשא וכי אין אומרים מיגו בממון ולפ"ז דברי ר' יודן כדברי רב ור' יוחנן הם ומיהו מה שפירשתי בפנים דברי ר' יודן אתיא שפיר לדינא לפי מסקנת הפוסקים:
מתניתא פליגא בר' יוחנן וכו'. הא דלא פריך ממתני' דהכא גופה דקתני מנה לי בידך אין לך בידי פטור ואי בהלווהו בעדים מיירי הרי הוחזק כפרן משום דאיכא למימר דבמתני' במתרץ דיבורו הוא שאומר אין לך בידי שאמרתי שהרי פרעתיו לך והלכך פריך ממתני' דלקמן דקתני אין לך בידי חייב אלמא דאין לך בידי סתם הוי כאומר להד"מ והשתא ע"כ מתני' דהכא לאו בהלווהו בעדים מיירי וזהו כדעת רב האי גאון ז"ל מביאו הטור סי' ע"ט דאין לך בידי כמו להד"מ הוא. ועיין בהרא"ש ז"ל במתני' דלקמן דמשמע מדבריו שכתב לדעת רש"י ז"ל דאין לך בידי דחייב היינו שפירש ואמר אין לך בידי מעולם וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בריש פ"ו מהל' טוען דאין לך בידי סתם לא הוחזק כפרן ולפ"ז צ"ל דהא דפריך הכא ממתני' דלקמן היינו טעמא משום דקתני בהדיא אין לך בידי חייב בשיש עדים שהודה בפניהם והשתא היכי מפרש לה ר' יוחנן מתני' דהכא בהלווהו בעדים וקתני אין לך בידי פטור ואם אין לך בידי סתם להד"מ משמע קשיא מתני' דהכא ואי לאו משמע להד"מ אמאי התם חייב. והם ז"ל כתבו כן לפי המסקנא דבאמת בלאו הכי לא מיתפרשא מתני' דהכא כר' יוחנן אלא כר' יודן דס"ל כרבה דהתם כפי שנתבאר לעיל: