מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ג:ח:ה

שבועה שאין אנו יודעין לך עדות וכו'. ולהרשב"א ז"ל היתה לו גי' אחרת בזה שכתב בחידושיו וז"ל אלא שאני תמה שבירושלמי אמרו בפ' זה שבועה שאין אנו יודעין לך עדות חייבין משום ביטוי וזה הפך משנח שבועת העדות (ור"ל דאין חייבין על שגגתה קתני התם והכא קאמר חייבין משום ביטוי ובודאי בשוגג מיירי דהא אין חיוב ביטוי במזיד) וכ"ת הא משכחת לה בשוגג באומרים יודעין ששבועה זו אסורה אבל אין אנו יודעין שחייבין עליה קרבן כדאמרי' בשגגת ביטוי ושעבר הא ליתי דהא בכה"ג חייבין משום שבועת העדות כדתנן בר"פ דלקמן וא"כ לא משכחת לה חיובא משום ביטוי דלאחת מאלה כתיב ושמא לאו באומרים שאין יודעין לו עכשיו אלא שלא ידעו לו עדות מעולם ודומיא דידעתי ולא ידעתי דאמר אביי לעיל דהוא מחלוקת והא דירושלמי אתא כרב דלא בעי להבא אלא לאו והן עכ"ל. ובודאי לגי' שלפנינו קשה הרישא והסיפא דברישא דבמזיד מיירי אין מלקות בעדות דעשה בה את המזיד כשוגג וחייבין בקרבן ובסיפא נשבע לבטל את המצוה הוא ומשום שבועת שוא הוא דלוקין וא"א ליישבה כמו שהיא אלא דברישא כגי' הרשב"א ז"ל ובסיפא משום שבועת שוא צ"ל. ובענין הסוגיא דהתם דההיא דאביי בדף כ"ה ע"ב דמשמע שם מפירש"י ז"ל דקרוב ופסול דליתיה בעדות מיחייב משום ביטוי וכן דעת הרמב"ן ז"ל הביאו הרשב"א ז"ל שם וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' שבועות וע"ש ובהל' י"ד. וכבר ביארתי מזה בפ' זה בורר הלכה ט' דאיתא התם כל הסוגיא דריש פרק דלקמן ע"ש ד"ה קרוב מהו לחייבו משום שבועת ביטוי: