עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ט:א:יב

Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 9:1:12 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:12) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

רבי שמעון בן יוחי הוה עבר בשמיטתא וכו'. זה הובא לעיל בפ"ק דברכות סוף הלכה א' והתוס' בפ' מקום שנהגו (דף נא ע"ב) על הא דקאמר התם אני ראיתי את ר"ש שאכל הקשו דכיון שבעצמו היה אוכל למה היה כועס על אחרים שהיו אוכלין וסומכין על הוראתו ותירצו דמ"מ לא היה רוצה שעמי הארץ יסמכו עליו כל זמן שלא פסקו הלכה כמותו וזה קשה לומר ארשב"י שהיה מיקל לעצמו ומחמיר על אחרים ואפשר זה אתמהא ובברכות שם בהדיא קחשיב להאי עובדא דרשב"י בהדי אינך דקאמרי אע"פ שאני מיקל לאחרים מחמיר אני על עצמי דהא פליגי עלי חבירי וכולהו דמני התם לא הוו עבדי עיבדא כותייהו. ועוד דלתירוצם שלא היה רוצה שיסמכו אחרים עליו א"כ היאך אכל ר"ש בן יוסי בן לקוניא ואמר אני שראיתי את רשב"י שאכל וכו' ומנין לנו לחלק ולומר שדוקא לעמי הארץ לא רצה שיסמכו עליו מכיון דרבים פליגי עליה. ונראה לתרץ קושייתם דשאני בהאי עובדא דהכא דמה שאכל הוא בעצמו לא היה במקום שנחשדו על השביעית וכן לא אכל אלא מפני שהיה מוחזק לכשר וכהאי דר"ש בר' יוסי וכך אמר לר' יוחנן בן אלעזר בפני אכול ושלא בפני לא תאכל דשמא לא תזהר לאוכלו בפני רבים ויהיה ביניהן החשודין והאי עובדא דחמא להאי מלקט ספיחי שביעית בפני עוברי דרכים ומצוין הן החשודים על השביעית ולכן כעס עליו דמהאי טעמא גופה חביריי חלוקין עלי ולא היה לך ללמוד מהוראתי שאני מתיר: