מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ו:א:כ
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 6:1:20 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:20) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →קשיתה קומי ר' יסא לית עמון ומואב דמשה. למאי דפרישית בפנים כנראה לכאורם וכן בענין שינויא דמשני ר' יוסי בר בון דמספקא ליה לר"ל אם טהרה מיד סיחון ועוג או לא טהרה משמע דעל הארץ שכבש משה קאי מדהביא האי קרא כי חשבון עיר סיחון וגו' א"כ בה מיירי ואף על גב דבפשיטות אמרינן בגיטין (דף לח) ובכמה דוכתי עמון ומואב טהרו בסיחון וכדמשמע קראי בהא הוה מצינן למימר דה"ק אם אותה הטהרה נשארת גם עכשיו לענין שחייבת בשביעית או דילמא כיון שלא קדשו עולי בבל בטלה קדושתה אלא דמ"מ קשה דא"כ היינו עבר הירדן ואנן תנינן בפ"ט ג' ארצות לביעור עבר הירדן וכו' וא"כ חייבת בשביעית ומאי מספקא ליה לר"ל לכך נראה דהכי פירושא דהקושיא והשינויא דבריש חגיגה דמייתי להא דמסיק במס' ידים עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית והקשו התוס' שם וכן בפ"ק דיבמות (דף טז) וכן בפ' חזקת הבתים שהבאתי לעיל על הא דפירש"י ז"ל עמון ומואב שכיבש משה מסיחון ונתקדשו בקדושת א"י ועכשיו בבית שני בטלה קדושתה וזורעין בשביעית וכו' והא אנן תנן ג' ארצות לביעור עבר הירדן וכו' ועבר הירדן היא ארץ סיחון ועוג אלמא שקדשוה עולי בבל וע"ז מפרשין בשם ר"ת ב' פירושים. הא' דמאי דמשמע מהמתני' דשביעית דעבר הירדן חייבת בשביעית התם בארץ סיחון ועוג שלא היתה מעמון ומואב אבל ארץ סיחון ועוג שכיבש מעמון ומואב לא קדשו עולי בבל ולפי התירוץ הזה נתקיים פירש"י דעמון ומואב דמסכת ידים היינו ארץ סיחון ועוג ובטלה קדושתה. ועוד מפרשים דעמון ומואב דמסכת ידים מצינו למימר דזה עמון ומואב ממש שלא כיבש סיחון מעולם ושלא קדשוהו אפי' עולי מצרים וזה דלא כפירש"י. והיינו דמקשה הכא וכב' קושיות הן לית עמון ומואב דמשה כלומר באיזה עמון ומואב מספקא ליה לר"ל אם בארץ סיחון ועוג שכיבש משה א"כ חייבת בשביעית. לית עמון ומואב דראב"ע. כלומר ואם בעמון ומואב דמס' ידים קאמר והיינו שאר עמון ומואב שלא כיבש סיחון ולא כיבש משה א"כ קשה לאידך גיסא מאי מספקא ליה הא נמנו וגמרו מעשרין מעשר עני בשביעית וא"כ אינה חייבת בשביעית וממ"נ מתמה על ר"ל וכי לית וכו' ומאי מספקא ליה ומשני ר' יוסי בר' בון דודאי ארץ סיחון ועוג שכיבש משה היתה חייבת בשביעית דטהרו בסיחון כדכתיב כי חשבון וגו' ור"ל דמספקא ליה היינו בפירושא דעמון ומואב דמסכת ידים הוא דמבפקא ליה אם זו היא שטהרה מיד סיחון ועוג וכפירש"י ז"ל והא דשנינו דעבר הירדן חייבת בשביעית היינו אותה שלא היתה מעמון ומואב וכתירוץ ר"ת לפי' הא' אבל ארץ סיחון ועוג שכיבש משה בטלה קדושתה עכשיו ודקאמר אין תימר טהרה חייבת היינו שהיתה חייבת או לא טהרה. כלומר או דאמרינן דעמון ומואב דמסכת ידים היינו ארך עמון ומואב ממש שלא טהרה מעולם ואותה ודאי לעולם היתה פטורה משביעית וכפי' השני דר"ת וא"כ ארץ סיחון ועוג שכיבש משה לא איירי בה במסכת ידים ואיכא למימר דחייבת בשביעית היינו דמספקא ליה לר"ל ולפ"ז הך דר' תנחומא פליגא דס"ל דמעולם לא קדשה גם ארץ סיחון ועוג שכיבש משה כדדריש החל לרשת עשיתי את ארצו חולין לפניך כל זה נראה לפרש להבין משמעות הסוגיא ומיהו אין מכאן איזהו הכרח ללמוד לדינא כמו שרצה הכ"מ לומר דמ"ש הרמב"ם בפ"ד בהלכה כ"ח עבר הירדן שביעית נוהג' בה מדבריהם וכו' לציין לסוגיא זו וסיים משמע בהדיא דחייבת בשביעית ואין כאן לא משמעות לא למסקנא ולא למ"ש הרמב"ם דמדבריהם נוהגת וספיחי שביעית שלהן מותרין באכילה אלא דהנכון בדעת הרמב"ם כך הוא דהואיל ולא קדשוה עולי בבל וכדתנן דלא קדשו אלא עד כזיב ומשם עד נחל מצרים שהוא בדרום וכן משם עד אמנה שהוא בצפון לא קדשו כ"א עולי מצרים הוא שקדשום וכמו שהביא זה בפ"א מהל' תרומות הלכה ח' ומה שהביא הכ"מ שם דברי הר"ש בפי' זה לצד המזרח וכו' אין זה דעת הרמב"ם וע' בתי"ט מה שהביא בשם בעל כפתור ופרח במתני' ומ"ש שם הרמב"ם מכזיב ולפנים כנגד המזרח היינו לומר לאפוקי כזיב עצמה כדסיים שם ור"ל דכל מה שהיא למזרח א"י באורך וברוחב אותה החזיקו עולי בבל עד לפני כזיב אבל מכזיב ולחוץ ועד אמנה לצד צפון וכן עד הנהר לצד דרום כל אותה הארץ לא החזיקו עולי בבל וא"כ פשוט הוא דעבר הירדן לא קדשו עולי בבל א"כ דין הוא דנאכל ולא נעבד והיינו דסיים וכתב לא יהיו ארצות האלו חמורין מא"י שהחזיקו בה עולי מצרים ומה שדקדק עליו הראב"ד דמה צורך לזה הרי לא החזיקו עולי בבל. וא"כ מה לו להאריך בק"ו זה. פשוט הוא משום דמצינו בהדיא דתנינן בהו חיובא דשביעית בעבר הירדן בפ"ט ג' ארצות וכו' ובסוריא במתני' דלקמן במחובר משו"ה הוא דסיים להחזיק דבריו דאין זה אלא בעבודה מדבריהם אבל ספיחין שבהן מותרין באכילה לא יהיו ארצות אלו חמורין וכו' ובההיא דעמון ומואב דמסכת ידים פי' הוא ז"ל כפי' הב' דר"ת דלעיל וזה מוכרח לדעתו ז"ל ועיין עוד לקמן בפ"ט מדין ביעור בעבר הירדן: