מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ב:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 5:2:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →סבר ר' אימי אמר איסור ספיחין תורה. כדפרישית דר' אימי היה סבור כך מתשובת ר' יוחנן אבל לקושטא דמילתא לא השיב לו ר' יוחנן כן אלא למאי דבעי למימר דהמתני' נשנית מקודם שגזרו על זה א"ל וכי בעלייה היית ויודע אתה השעה שנמנו בעלייה וגזרו ומשום דעיקר סברת ר' אימי בענין שרצה לדמות דינא דמתני' לספיחין ליתא דמתני' מיירי שעשה בארץ עד לאחר השביעית ואזלא כהאי מ"ד דאין גידולי היתר מעלין את האיסור דלא כהלכתא דהא מסקינן בנדרים דאפי' בשעקרו בשביעית וחזרו ונטעו בשמינית גידולי שמינית מעלין לאיסור שביעית ומכ"ש בשלא עקרו ועמד בארץ עד שמינית וניתוספו בו גידולי היתר ועוד דבכה"ג אזלינן בתר לקיטה והוא נלקט בשמינית וכמבואר בדיבור דלעיל. ולענין ספיחין מה שנעקר בשביעית ודאי לא פליג ר' יוחנן על החכמים דסברי דאין איסורן אלא מד"ס ופלוגתא דר"ע ורבנן היא בת"כ פרשה בהר בפסוק וכי תאמרו דהכי תני התם עתידים אתם לומר מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו אם אין זורעים מה אנו אוספים אמר ר"ע מכאן סמכו חכמים על הספיחין שיהו אסורין בשביעית וחכ"א אין ספיחים אסורים מד"ת אלא מד"ס אם כן למה נאמר הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו אמרת לנו לא תזרוע ומה שאנו אוספים אין מכנסו לקיום אמרת לנו בערוהו ומה אנו אוכלים מן הביעור והילך וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית. למדנו מברייתא זו שני דברים הא' דכל איסור הספיחין אינו אלא מדבריהם כחכמים דר"ע ובבבלי פרק מקום שנהגו (דף נ"א ע"ב) דמייתי המתני' דפ"ט וגריס התם ר"ש אומר כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב וכו' ותרוייהו אליבא דר"ע וכו' רבנן סברי גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחין וכו' וכתבו התוס' שם דלרבנן דת"כ דפליגי עליה דר"ע וסברי איסור ספיחין דרבנן ליכא למיגזר וכו' ע"ש ודעת הרמב"ם בזה דלרבנן דפליגי אדר"ע כל הספיחין שוין הן ואסורין מדבריהם ופסק בריש פ"ד כרבנן דר"ע וכדכתב שם הטעם ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה וכו' וזה הטעם הוא בין בספיחי כרוב ובין בשאר כל הספיחין במינין שדרך רוב בני האדם לזורעם ומזה נמשך ממילא דדין כל הספיחין שוין הן ר"ל גם בענין זה דבין ספיחין שבאו מזרע שנפלו מקודם שביעית או שנקצרו בששית וחזרו ועשו בשביעית ובין ספיחין שעלו מאליהן בשביעית כדכתב שם דזיל בתר טעמא והכל אסור מד"ס. הב' מה שלמדנו מהברייתא דת"כ דאחר הביעור אסור לכל הוא כדדרשי רבנן דר"ע שאמרו ומה אנו אוכלים מן הביעור והילך דמשמע דאין שום תקנה להנאספים בשביעית שיהו מותרין אחר זמן הביעור לפי שצריך לבערם מן העולם ומכאן למד הרמב"ם לומר דזהו הביעור שאמרו ולפיכך גריס בדברי ר' יוסי א' עניים וא' עשירים אין אוכלים אחר הביעור דאזלו דברי ר' יוסי כרבנן דר"ע בת"כ ומזה תדע דהברייתא השנויה לעיל בת"כ בפסוק והיתה שבת הארץ לכם וכו' דגריס התם כגי' המתני' שלפנינו וכמו שהובאה כאן דר' יוסי ס"ל א' עניים וא' עשירים אוכלין אחר הביעור הך ברייתא אליבא דר"ע דלקמן היא דלא דריש הפסוק וכי תאמרו אלא על איסור ספיחין ולא על איסור אחר הביעור ובענין מה שתלה הראב"ד ז"ל בהשגה בפ"ז בהך פלוגתא דהכובש שלשה כבשים יתבאר במקומו בס"ד: