מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שקלים ו:ד:ז

חזקיה אמר כנגד ששה בתי אבות וכו'. פלוגתא זו איתמר במנחות דף קז ע"ב. ודברי הרמב"ם בפ"ב מהל' שקלים בהלכה ב' בענין זה המה מסודרים בדברי התוספתא שהבאתי במתני' בענין הששה לנדבה ועיין בכ"מ ובמ"ש התי"ט על דבריו וכתב שהרמב"ם תופס עיקר מהתוספתא שהיא ברייתא והני לישני דבגמרא אמוראי קאמרי להו. ואם לדין יש תשובה וכי לא מצינו דאמוראי מכריעי להאי דנשנה במתני' ובברייתות אלא דבלאו הכי ליכא נ"מ כאן כלל לדינא דהגע עצמך למה הוצרכו לחלקן לששה שופרות הרי הכל הולכין למקום אחד דכללא הוא דכל המותרות תנאי ב"ד הוא שיקרבו עולות בהמה מהן וכדכתב הרמב"ם שם בהל' ג' וכמוזכר זה לעיל בפ"ד סוף הלכה ד' וע"כ דלא דיברו הני אמוראי אלא על האי גופה ולמה חלקוה לששה דמר מרמז על זה ומר מרמז על זה ומר קאמר דחלקו המעות כדי שלא יתעפשו ואיך שיהיה ליכא כאן שום פלוגתא לדינא בין התוספתא ובין האמוראי ולא בין הבבלי ובין הירושלמי בענין זה:

על שם אך לא יעשה בית ה' וכו' מין סיפות כסף וכו' הנכון לפרש בזה דאקראי דמלכים וד"ה קאי ובענין דנראה דסתרי אהדדי דקרא דד"ה וככלותם וגו' משמע דכלי שרת באין מנדבות בדק הבית כדכתיב את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת וגו' ובקרא דמלכים נאמר אך לא יעשה בית ה' ספות כסף וגו' מן הכסף המובא בית ה' כי לעושי המלאכה יתנוהו וגו' והיינו דקאמר הכא ר' הונא בשם רב יוסף על שם וכו' וכלומר דבא לחזק כמ"ד שתי נדבות עשה והיה מותר הרבה ומן המותר עשו כלי שרת כהאי קרא דד"ה וכדי שלא תאמר דמנא לך הא דילמא אין עושין כלי שרת כלל ממה שגבו לצורך בדק הבית וקראי תתרץ הכי דבד"ה כתיב כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ואפשר דהני שרי דהאי קרא במלכים לא איירי בספות כסף מזמרות מזרקות דאותן וכיוצא בהן הוא דאין לעשות מנדבת בדק הבית אבל שאר כלים אפשר דשרי להכי קאמר לא תטעה לומר כן אלא דהאי ספות כסף לאו דוקא אלא מין ספות כסף קאמר וכלומר דכל כלי שרת לא יעשה לבית ה' מנדבת בדק הבית וקראי מתרצינן כדאמרן דאם גבו ויש כאן מותר עושין מהמותר כלי שרת ובהכי מיירי קרא דד"ה וקרא דמלכים מיירי כשגבו ולא הותירו וכהאי דמתרץ בבבלי פ' שני דייני דף קו והבאתי לעיל בפ"ד בהלכה ד' וע"ש בד"ה ר' חייה בר יוסף פתר מתניתא מה שביארתי והוכחתי לתרץ בענין זה והשייך להענין בס"ד:

הדרן עלך פרק שלשה עשר