מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת ג:ז:יג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shabbos 3:7:13 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:13) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שהרי ר' רומנוס הוציא מחתה משל בית רבי וכו'. לענין שקלא וטריא דהאי סוגיא בהא דר' מנא מבוארת היטב היא בפנים ומיהו בהא דמסיק הכא כר' אבהו בענין אוקמתא דהאי דר' רומנוס דמפני קרטים של בוסם היה בה האי מילתא אידחי לה בבבלי פרקין דף מ"ז דגריס נמי להא אמר ר' רומנוס לי התיר רבי לטלטל מתתה באפרה ואקשי עלה והתנן נוטל אדם בנו וכו' ובעא לשנויי ה"נ דאית בה קרטין ופריך עלה אביי קרטין בי רבי מי חשיבי וכלומר דה"ה לכל מי שמשתמש במחתה להביא לפניו למיגמר מסתמא לא חשיבי בעיניו הקרטין שנשארו אלא דעובדא כי הוה בבית רבי הוה כדקאמר הכא הלכך נקט בהאי לישנא. ואביי גופיה בעא למימר התם לטעמא דמידי דהוה אגרף של ריעי ואקשי ליה רבא וקאמר ב' תשובות בדבר חדא דגרף של רעי מאוס והאי לא מאוס ועוד גרף של רעי מיגלי והאי מיכסי אלא אמר רבא כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קטמא ואע"ג דאיכא עליה שברי עצים. ומשמע דרבא לית ליה כלל דדמיא לגרף של רעי אלא דהיתר הטלטול דכנונא משום אפרה שיש עליה וראויה לכסות בה איזה דבר. וקמ"ל דאע"ג דאיכא עליה שברי עצים וכדפירש"י. והרמב"ם העתיק להאי דין דכנונא בפכ"ו מהל' שבת בהל' י"ג מטלטלין כנונא מפני אפרו אעפ"י שיש עליו שברי ענים מפני שהיא כגרף של רעי וכו' ובאמת שיש לתמוה ע"ז וכאשר השיב עליו הראב"ד והוא כתב אינו תופס דרך הגמ' דהא בגמ' משמע דאתקיף לה רבא להאי טעמא דכגרף של רעי. וסיים הראב"ד להגמרא שהאפר מוכן הוא וכו' וכלומר וטעמא דמסיק בגמרא דמותר לטלטלה הוא משום שהאפר מוכן הוא שראוי לכסות בו ואע"ג דנעשה אפר היום ומוקצה הוא משום דמיירי שהיה בו מקצת אפר שהוסק מע"ש וכו' וגם זה דוחק ולא משמע הכי בהדיא בהגמ' והה"מ רצה לתרץ שם לקושית הראב"ד בדוחק ומה שרצה לשנות הנוסחא בדברי הרמב"ם שצ"ל מפני שראוי לגרף של רעי וכו' זהו יותר דחוק מהכל דא"כ היאך נפרש דברי הרמב"ם במה שסיים ואין עושין גרף של רעי לכתחלה וכו' ומבואר הוא דאריש דברי' קאי ור"ל ה"ז כגרף של רעי דלכתחלה הוא דאין עושין ואם עשה מוציאין אותו. ולענ"ד נראה לומר לדעת הרמב"ם דהוא ז"ל היה מפרש דהא דאקשי ליה רבא לאביי משום דאביי רצה לדמות האפר לגרף של רעי ועלה הוא דקאמר ב' תשובות בדבר וכו' אלא אמר רבא כי הוינן וכו' וכלומר דהיינו טעמא דהתיר רבי לטלטלה והיינו טעמא דקאמר ר' רומנוס לי התיר רבי דמשמע דס"ד שיש איזה איסור בדבר והתיר לי רבי ומאי היא כגון דאיכא עליה שברי עצים כלומר על המחתה מלמעלה או על הכנונא והן שנשארי מהדלקה ומאוסין הן דכל דבר המאוס הוא כגרף של רעי והני נמי מיגלו כהאי דהוה גבי רב נחמן והשתא שפיר הוא דקאמר לי התיר רבי משום דנהי דהאפר לאו מוקצה היא כלל דראוי לכסות בו מ"מ הואיל דאיכא עליה שברי עצים והוי כמו שעל האפר בעצמו יש שברי עצים וא"א לטלטל וליטול האפר מחמת שברי העצים אשר עליו וה"א דהשתא אסור לטלטלה להכנונא או להמחתה שהרי אין ראוי ליטול את האפר שבתוכה קמ"ל דאפ"ה מותר מפני שהשברי עצים גופן הרי הן כגרף של רעי וכו'. וא"כ עיקר קושית רבא על אביי על שרצה לעשות האפר כגרף של רעי. והלכך מפרש שיש מלמעלה שברי עצים והן הגרף של רעי. ולפ"ז מדוייקין הן דברי הרמב"ם שכתב אעפ"י שיש עליו שברי עצים ור"ל על הכנונא והוי כמו על האפר וכו' כנ"ל דלא תיקשי דתיפוק ליה דכל דבר שיש בו מדבר המותר ומדבר האסור מותר לטלטלו ואגב דבר המותר שבו דזה דוקא כשנוטל לדבר המותר וצריך לו ואגב מטלטל הוא גם דבר האסור עמו וכההיא דפגה שטמנה בתבן וכמ"ש הרמב"ם בפרק כ"ה והבאתי דבריו בפ' דלעיל בהלכה ג' עיין שם אבל הכא אי אפשר ליטול כלל להאפר שבתוך המחתה אם לא יטלטל בתחלה שברי העצים אשר עליה מלמעלה הלכך ע"כ דמוכרח לטעמא דהוי כגרף של רעי דמותר להוציאה: