מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין ז:ו:ו
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sanhedrin 7:6:6 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:6) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →הבא על אמו מהו שהוא חייב עליה משום אשת איש וכו'. הא דקאמר לעיל ויתרו בו משום אשת איש ומוקי לה בפנויה אזלא כפשיטות דהכא מעיקרא תא חמי וכו' והמסקנא כהא דהתיב ר' יוסי וכו' דהא ממתני' לא שמענו כן וכן לא הוזכר התם בגמרא איסור אשת איש גבי אמו וכן לא הזכיר הרמב"ם ז"ל איסור אשת איש גבי אמו. וטעמא דבשלמא גבי אשת אב באין שני האיסורין כאחד איסור אשת האב ואיסור אשת איש אבל באמו כיון דעל אמו שאינה אשת אביו נמי מיחייב ואם אנס אשה והוליד ממנה בן חל על זה הבן איסור אמו ואם אח"כ נשאה זה חל עליה איסור אשת האב מגזירת הכתוב דכל א' וא' לאו בפני עצמו הוא ובפירוש רבתה התורה לאיסור אשת אב באמו וכדדרשינן אליבא דרבנן בהסוגיא אבל איסור אשת איש לא חיילא עליה ודע דדעת רש"י ז"ל דאיסור אשת איש איסור מוסיף הוא דאיתוסיף בה איסורא לגבי כ"ע כ"כ בפ"ג דיבמות דף ל"ב ע"ב ד"ה מודה ר' יוסי באיסור מוסיף וכ"כ עוד בפ' הנשרפין דף פ"א ע"ב ד"ה א"ל אדא ברי וכו' אבל בתוס' ישנים בכריתות דף י"ד ע"ב ד"ה מודה ר' יוסי באיסור מוסיף כתבו דוקא באיסור חמור על איסור קל אבל אשת איש דבחנק לא חיילא אשריפה ואסקילה ע"ש ויש להסתפק אם זהו דעת הרמב"ם ז"ל באיסור מוסיף דפסק כן בפי"ז מא"ב וכ"כ בפ"ד מהל' שגגות וכתב שם בהל' ב' יש בועל בעילה אחת וכו' ועבר יצחק ויבמה וכו' נוסף בה איסור ליעקב משום אשת אביו ומשום אשת איש ששני האסורין באו כאחת. מזה משמע דעכ"פ נוסף בו איסור אשת איש על איסור אשת אחיו ואשת אחי אביו שהי' עליו בתחלה כדחשיב התם אלא דלענין אמו משמע דס"ל דאין איסור אשת איש נוסף עליה ויש לדון דבהל' שגגות בשאר איסורין מיירי שם וכך הם דבריו בריש פ"ב מא"ב אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעולם וכו' ואם בא על אחת מהן בחיי בעלה חייב שתים משום שאר בשר ומשום אשת איש שהרי שני האיסורין באין כאחד לפיכך הבא על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו אחת משום אמו ואחת משום אשת אביו. דיקדק הוא ז"ל וחזר כתב אחת משום אמו וכו' ר"ל דלעולם אינו חייב אלא משום שתים אלו ואפי' בחיי אביו ואינו חייב משום אשת איש ועיין בלח"מ שהקשה למה לא כתב משום א"א. ולענ"ד דס"ל דאינו חייב משום אשת איש גבי אמו כמסקנא דהכא וכטעמא שכתבתי הואיל ואמו בלא אשת אביו נמי חייב עליה הלכך איסור א"א לא הוי איסור מוסיף לגבי אמו והיינו נמי שכתב לפיכך הבא על אמו וכו' לומר דטעם דחייב לעיל שתים באלו הארבעה מפני ששני האיסורין באים כאחת לפיכך הבא על אמו וכו' כלומר לא משכחת לה דחייב עניה משום א"א ואפי' נולד מאמו שהיא אשת אביו לא אמרינן בזה שבאין עליו כאחת כדאמר הכא דהואיל דלענין מיתה חל עליו החמורה בשוגג נמי אין אתה תופסו אלא בחמורה ואיסור אשת אב שאני דכבר גלה לנו הכתוב ואם איסור אמו בא עליו בתחלה כגון שנולד מאנוסת אביו תו לא אתי איסור א"א וחיילא עלי' כ"א דוקא איסור אשת אב וכדאמרן דהתיב ר' יוסי עלה דאשת איש גבי אמו כדדייק ממתני' ואע"ג דלענין כלתו לא קיימא כוותיה אלא כדתנן במתני' מ"מ לענין אמו קיימא כוותיה וכללא דמילתא וטעמיה דלא אמרי' דאתי איסורא דאשת איש וחיילא אלא לגבי איסורא דאישות אבל לא לגבי אמו דלא חלייא באישות מלבד איסור אשת אב אגזירת הכתוב ואחר שדקדקתי בכל המקומות שכתב הוא ז"ל מענין איסור מוסיף נלענ"ד שדעתי ז"ל כן הוא ומטעמים המבוארים:
הבא על אחותו וכו'. ברייתא זו הובאה בבבלי בפ"ב דיבמות דף כ"ב ע"ב ופסק הרמב"ם ז"ל בא"ב שם כהת"ק: