מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין ז:ו:ה

טעמא דר' יוחנן אמך היא וכו'. זהו כאביי התם בדף נ"ג ע"ב דלר' יהודה דמתני' לא שאר ליה בין ראויה לאביו בין אינה ראויה לאביו לעולם אינו מחייב אלא משום האם בלבד וקושית ר' בון כקושית אלא מעתה וכו' דהתם מלבד בהא דלקמן נשתנית הסוגיא באיזה לימוד ודרשה כמבואר בפנים ועיין בדיבור מה עבד לה וכו' דלקמן:

וניתני שלשים ושבע כריתות בתורה. התוס' בדף נ"ד ע"א ד"ה הבא על אביו הביאו להאי קושיא ופירוקא. והא דלא אקשי ליה כה"ג ברישא דמתני' דכריתות הבא על האם ועל אשת האב והרי על האם חייב שתים כרבנן דהכא משום דיש לומר בפלוגתא לא קמיירי אבל בהבא על אביו חייב שתים אפי' ר' יהודה מודה כדקאמר התם:

מה עבד לה ר' ישמעאל וכו'. כבר בארתי בפנים דמה עבד לה קמא צריך לגרוס איפכא מה עבד לה ר"ע וכו' ולית לר' ישמעאל וכו'. וסוגיא זו מסוגיות הקשות שבש"ס הזה והרבה טרחתי בה ליישבה על אופניה והעומד על הסוגיא בבבלי שם ויראה בסוגיא זו יבין מאליו. ודע בזה שפרשתי הא דקאמר לקמן לא מסתברא דדריש אהן קרייא וכו' בהא אזלא טעמיה דר' יהודה כעין דמפרש רבא התם ובהא סלקא טעם פלוגתייהו דר' יהודה ורבנן כדהתם דר' יהודה הוא דס"ל למידרש כדרשת ר"ע דהכא דערות אביך אשת אביך היא ורבנן כר' ישמעאל דהכא דערות אביך אביך ממש הוא וכל חד וחד לפי טעמו וכמבואר בפנים. ולא נשאר לי לבאר בענין זה ובפירו' הסוגיא שפירשתי כ"א זה דלא יקשה על המעיין בהא דקאמר הכא במה עבד לה בתרא דשם שייך שפיר למיגרס ר' ישמעאל וכמבואר וקאמר פתר לה לאחר מיתה ולא מיתפרשא אלא על אמו כמוכרח מהסוגיא ומהא דקאמר ולית לר"ע כן ערות אביך וערות אמך וכו'. ולכאורה קשה הוא לומר כן דמהיכי תיתי הוה אמינא באמו לחלק בין חיי האב ובין לאחר מיתה ולא קאמר התם דאיצטריך להא אלא באשת אב דס"ד אמינא לחלק וכדקאמר גם הכא בפתר לה לאחר מיתה דלעיל ולהסיר תמיה זו מהמעיין אעתיק הברייתא דספרא מה שמצאתי והנה היא כתובה בפסיקתא רבתא הנקרא בשם סיפרי זוטא בפ' אחרי מות וז"ל ערות אביך וערות אמך אביך ממש מלמד שחייב עליו שתים משום זכר ומשום ערות האב וערות אמך זו האם לא אגלה בין בחיי האב בין אחר מיתת האב אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שנים משום אמו ומשום אשת האב דברי ר' יהודה. ד"א אמך היא בין מן האונסים בין מן הנשואין ערות אשת אביך זו אשת האב אע"פ שנתגרשה הימנו לא תגלה ערותה ערות אביך היא אפילו לאחר מיתת אביך ע"כ. וא"כ מצינו בהדיא בברייתא דדריש מאמך היא לא תגלה ערותה לרבות לאם לאחר מיתת האב ומהיא מיעוטא כדאמרי' אליבא דר' יהודה ומערות אביך היא דכתיב גבי אשת אב לרבות אשת אב לאחר מיתה. והרואה יראה דכונה סוגיא דהכא לסברת ר' זעירא דמוקי הא דמפרש ר' יוחנן אליבא דר' יהודה כסברת ר' ישמעאל דאמר ערות אביך אביך ממש אזלא כהך ברייתא דפסיקתא ואליבא דר' יהודה ומה דדחה לה הש"ס הכא וקאמר לא מסתברא וכו' אזלא כהך ברייתא דהובאה התם בסוגיא ואליבא דרבי יהודה ומצאתיה כתובה בהגהת סיפרא וכדפי' רבא שם ורבנן דמתני' סברי כרבי ישמעאל בפירושא דערות אביך וכמבואר: