מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין א:א:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sanhedrin 1:1:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →מה אנן קיימין אם בשטעה ודנן משיקול הדעת בדא מה שעשה עשוי. למאי דנתבאר בפנים א"צ כאן לשבש הגי' כמו שרצה הש"כ בסי כ"ה ולהפכה אם בשטעה ודנן דין תורה בדא מה שעשה עשוי אם בשטעה ודנן בשיקול הדעת בדא ישלם מביתו כלומר במאי עסקינן אם בעטה ודנן דין שהוא פשוט בתורה להפך אמאי מה שעשה עשוי ואי בשטעה ודנן בשיקול הדעת אמאי ישלם מביתו דהא קבלוהו עליהם וכך פריך בש"ס דילן עכ"ל ומחמת זה רצה לומר שם דלסוגי' דהאי ש"ס יש חילוק בין קבלוהו בסתם דפטור מתשלומין ובין אמרו בפירוש ע"מ שתדון לי דין תורה דחייב ובמ"כ אינו כן ולא כפירושי אלא מפני שראה בתחלה אינו כתוב בדברי ר' בא אלא בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו בשלשה ואח"כ כתוב גה ע"מ שתדיננו דין תורה דימה שהוא תירוץ אחר ומה אנן קיימין קושיא היא אחר דתירץ דמירי שקיבלו עליהם ורצה לדמות לגמרי לדהתם אף בענין סידור הקושיא והתירוץ ומכח הדמיון הזה יצא לחלק שם כמוזכר דהשוה פלוגתא ולחלוק עלינו את השוין. ומ"מ אינו דומה בענין סידור להדברים אף לפי דבריו דהתם דף ו' ע"א מקשה אח"כ דטעה במאי אילימא דטעה בדבר משנה וכו' אלא דטעה בשיקול הדעת. אלא דלדינא שווין הם הסוגיות ואין זה צריך לפנים דהכא מה אנן קיימין דקאמר הוכחה היא לשינויא דר' בא והיינו ר' בא דמעיקרא ודלבסוף ואם אמרו הרי את מקובל עלינו אף בסתמא היינו לדון להם דין תורה וכדכתב הרא"ש ז"ל וכן המרדכי בשם רבינו מאיר ז"ל הביאו הב"י שם וכך היא סוגית הש"ס הזה להביא המסקנא בתחלה ואח"כ ההכרח לזה וכך פירושו דמה אנן קיימין אם תאמר שלא קבלו עליהם מיירי ובשטעה וכו' וא"כ א"צ לשבש כלל ושפיר מיתפרשא כמבואר בפנים. ודוגמא לזה תמצא פ' יש נוחלין הלכה ז' בסתם חלוקין מה אנן קיימין וכו' אלא כן אנן קיימין בסתם וה"נ על ה"א מיתפרשא דאלת"ה מה אנן קיימין ואל תחוש אם לא כתוב כאן אלא דהיינו הך וכן מבואר בהרבה מקומות. ואתיא שפיר נמי כסוגית הש"ס דהתם ממש דמקשי לה על הא דר"י ור"ל דאמרו אין דיניהן דין ממתני' דבכורו' ומשני לה כדהתם והיינו דמותיב ליה ר' אבא לר' אבהו דגרי' שם ואחר שקיבל ממנו שנה כן כדהכא וזהו בעצמו ר' בא בשם ר' אבהו ודרך הש"ס הזה לקצר ומבליע הפירכות והשינוים כחדא להעמיד המסקנא ועיין עוד בדיבור דלקמן ובענין מה שרבו השיטות ופירושי' בחילוקי דינים בהאי ענינא אין לי להאריך במבואר בכתובים. ובמקצת אעיר בענין זה דלמאי דכתבו התוספות בריש מכלתין ד"ה דברי הכל אין דיניהן דין דלר' יוחנן דס"ל בהגוזל כרמי בר חמא דלית ליה עירוב פרשיות והכא קאמר דשנים שדנו אין דיניהן דין ומנא ליה הא וכתבו דסמוך על משפט אחד יהיה לכם דבעינו שלשה. והשתא למאי דקי"ל כר' חייא בר' יוסף התם דאית ליה עירוב פרשיות כתוב כאן בעינן שלשה וכדאמר התם בהדיא ואפי' מומחין הוה בעינן אי לאו משום דר' חנינא ולכאורה הוה קשה לר' אבהו בעצמו דקאמר שנים שדנו אין דיניהן דין והא משמע דמדאורייתא הוא דקאמר ג' הוא דבעינן כדמשמע בסוגיא דריש מכילתין אליביה לעולם קסבר עירוב פרשיות וכו' וא"כ אמאי משני ר' אבהו בדף ו' הנזכר דמיירי שקבלוהו עליהם והא התם באינו מומחה איירי ואי אמרינן דמדאורייתא ג' בעינן ודאי לא מהני מה שקבלוהו עליהם ליחיד אינו מומחה וחילוק זה מבואר בדברי המפרשים ז"ל וכ"כ הר"ן ז"ל. ומזה מוכרח לומר דלמאי דמשני ר' אבהו התם וכן הכא דע"כ מדרבנן הוא דקאמר שנים שדנו אין דיניהן דין והלכך מהני אם קבלו עליהם והשתא סיעתא למאי דתירץ והמפרשים לדעת הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ב דסנהדרין הל' ט' כרב אחא בריה דר' איקא דאפילו אחד מותר לדון מן התורה ואפ"ה פסק שנים שדנו אין דיניהם דין וכבר מבואר הוא דפירשו ז"ל דמדרבנן קאמר ולמאי שנתבאר בלאו הכי מוכרח לזה ואפי' אליבא דר' אבהו גופיה. והרי הרמב"ם ז"ל פוסק כר' חייא בר יוסף דעירוב פרשיות כתוב כאן דכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב וסובר בזה כפי הריב"א ז"ל בתוס' הגוזל דף ק"ז ע"א ולא ס"ל כשי' רש"י דפירש דבפקדון אפי' בכופר הכל בעי שבועה ור"ל אפי' אמר להד"מ ולא כשי' ר"ת דפי' שם דבפקדון בעינן הודאה בהדי שבועה דנאנסו במקצת הוא מודה ובמקצת טוען נאנסו אבל כפירה לא בעינן בהדי טענת נאנסו ושי' הריב"א שם הוא שיטה אחרת ומוסכמת לגדולי האחרונים ז"ל וזה דבטענה השייכ' בפקדון לחוד והיא טענת נאנסו דלא שייכא במלוה התם הוא דלא בעינן הודאה במקצת דאפי' טוען נאנסו הכל חייב שבועה דבענין זה אמרי' עירוב פרשיות ומקרינן כי הוא זה מפקדון אבל בטענה השייך גם במלוה כגון להד"מ בזה שוין מלוה ופקדון דלא הודאה מקצת פטור משבועה מן התורה והיינו פקדון והיינו מלוה בכה"ג וכך הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות שכירות שכתב שם בהל' ח' ואין אחד מן השומרים צריך להודות במקצת ובהל' י"א כתב טען שהפקיד אצלו וזה אומר לא אמרתי אלא הנח לפניך ולא נעשיתי לו שומר נשבע היסת שלא קבלו אלא בדרך זו והיינו כשי' ריב"א דבכה"ג פטור משבועת התורה וכן כתב התרומות בשער ז' בשמו ז"ל וכן המור בסי' פ"ז. ולא כתבתי זה אלא לצורך מקומו שיצטרך לנו ביאור זה אי"ה. ועיין בפ' שבועת הדיינין הלכה א'. ועכ"פ אי אית לן עירוב פרשיות א"כ ע"כ לומר דקרא דבצדק תשפוט עמיתך מפקא ליה ממשמועתיה לענין זה דאף דכי הוא זה דכתיב בפרשה במלוה או בטענת השייך למלוה מישתעי מ"מ לא בעינן ג' הכתובין בפ' כ"א לגזילות וחבלות ובשאר ד"מ מדרבנן הוא דאמרו שנים שדנו אין דיניהן דין כדמוכרח לר' אבהו גופיה כמבואר לעיל: