מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים ו:ו:ג

אמר ר' יוחנן דר"ש היא. לפי הנראה דאדיוקא דמדייק הא בגלוי חייב קאי פירשתי בפנים. ומ"מ דוחק הוא לחלק בין טריפה בגלוי ובין בעל מום. ואי מודה ר"מ בבעל מום מודה נמי בטריפה בגלוי דחד טעמא אית להו. והיותר נראה דלאו אדיוקא קאי אלא דמעיקרא מדייק לפרש המתני' לדינא דדוקא נמצא טריפה בסתר פטור הא בגלוי חייב לכ"ע. והדר מהדר לאוקי דינא דמתני' דקתני בסתר פטור. וכן להא דאבתרה שחטו ונודע שמשכו וכו' מפני ששחט ברשות ועל נמצא טריפה בסתר נמי קאי וכדלקמן. ועלה קאמר דר"ש היא. וכלומר דאפי' לר"ש דהתוספתא ואליבא דר' יהושע נמי אתיא שפיר דאע"ג דלר"ש דמחייב בשאינן ראויין מ"מ פטור הכא דמאי הוה ליה למיעבד וברשות הוא דשחט. וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ב מהל' שגגות בהל' י' דטעמא דפטור מפני ששחט ברשות ולא הוה ליה למידע שימצא בו טריפות בסתר וכדפרישית במתני' דאנוס היא והיינו הך. וזהו דלא כדעת התוס' בדף עג ד"ה שחטו ונמצא טריפה בסתר וכו' שכתבו תימא לר"י אמאי פטור והלא לא עשה מצוה וכו'. וליכא למימר דהכא פטור משום דחשבי ליה כאנוס דע"כ לאו מטעמא דאנוס פטר ליה כדמוכח בגמרא וכו' ולדעת הרמב"ם וכדמוכח מהכא דמוקי ליה שפיר כר"ש ל"ק דבגמרא דפריך הכי לקמן על הא דבעא רב פפא למימר הא מני ר"א הוא פריך שפיר וכי היכי מצית לאוקי המתני' כר"א כלל הא לדידיה לעולם חייב ואפי' בטעה בדבר מצוה ושחט ברשות. אבל לר"ש שפיר נמי אתיא דאע"ג דלא עשה מצוה הכא אנוס הוא לגמרי דלא הוה ליה למידע וברשות הוא דשחט. וזה פשוט היא לדעת הרמב"ם וכדקאמר ר' יוחנן הכא בהדיא. ומיהו רישא דמתני' בשלא לשמו דקתני ושאר כל הזבחים וכו' ודאי דלא אתיא אלא כר"ש דהתוספתא וכמו שהבאתי בפנים. ובהכי ניחא לי ליישב מה דמקשין על הא דקאמר התם על סיפא דמתני' א"ל רב הונא בר חיננא לבריה כי אזלית קמי' דר' זריקא בעי מיניה לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור שחטו שלא לאוכליו חייב מה תיקן וכו'. ומקשין אמאי לא בעי ארישא בדינא דשלא לשמו והתיו"ט הניח זה בתימא וראיתי למהרש"א שכתב בזה ויש ליישב דברישא דאיירי בעיקר הקרבן מפסח לשלמים ודאי דתיקן דפסול שלמים היא ולא מחייב אנותר דידיה כמו אנותר דפסח אבל בסיפא דשלא לאוכליו דמעיקרא היה פסח ועכשיו נמי פסח פסול. א"כ מה תיקן עכ"ל. ומלבד שזה אינו מדוקדק דכי קתני במתני' שחטו לשם שלמים דוקא הא סתמא קתני שלא לשמו וכי אם שחטו לשם חטאת נמי לאו בכלל הוא. וא"כ היה צריך לאוקי המתני' כר"א בן עזריה דוקא דנותר דהפסח אחר חצות ודחטאת עד הבוקר אלא דבלאו הכי מעיקרא מילי פריכי נינהו דמה שייך הכא חיובא דנותר. ולא מצינן למימר כלל כאן דמתחייב משום נותר דהא בלאו הכי פסול הוא ולשריפה קאי ואסור משום קדשים פסולין. והיכי אתי איסור דנותר וחייל עליה דלא אמרינן אתי איסור נותר וחל אלא באיסור מוסיף דוקא וכדאמרינן פ"ג דכריתות גבי יש אוכל אכילה אחת וכו'. ופריך נימא אית ליה לר"מ איסור חל על איסור. וקאמר נהי דאיסור חל על איסור לית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף אית ליה. טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב הו"ל טמא מידי דאסור בחתיכות טהורות איתוסף ביה איסורא נמי עילוי דחלב וחלב מעיקרא לא אסור אלא באכילה אקדשי' מגו דאיתוסף ביה איסורא דהנאה אתוסף ביה לגבי דחלב ואכתי להדיוט הוא אסור אבל לגבוה שרי ה"ל נותר מיגו דאתוסף ביה איסורא לגבי גבוה איתוסף ביה לגבי הדיוט וכו'. ואם כן הכא דכבר אסור אף החלב לגבוה ודאי דלא חל כלל איסורא דנותר ואף לא על הבשר דלשריפה קאי בלאו הכי ולא שייך ג"כ לומר דנותר איסור חמור הוא דלא אמרינן כן אלא למ"ד דלית ליה איסור כולל באיסור חמור על איסור קל מודה דחייל באיסור כולל. וכדאמרינן פ' גיד הנשה בדף ק"ג אליבא דר' יוסי הגלילי. ומיהו איסור כולל או איסור מוסיף בעינן לכ"ע או אם היא בבת אחת למאי דקי"ל. וזה מוסכם אליבא דהלכתא כדכתב הרמב"ם זה בסוף י"ד דהל' מ"א וכן בפ' י"ח מהל' א"ב. וזה אין צריך לפנים אלא דלמאי דמבואר לעיל ברישא דהמתני' לא אתיא אלא כר"ש דהתוספתא יש ליישב על נכון קושית העולם דמאן הוא דס"ל מקלקל בחבורה פטור ר' יהודה היא. ועיין בתוס' וזהו לשיטתם בענין התירוץ שתרצו כאן. וכבר ביארתי מענין זה היטב לעיל בפ' כלל גדול בהל' ב' ואין כאן מקומו. ולר"ש דס"ל בכל מקום מקלקל בחבורה חייב א"כ בלאו הכי לא קשיא כלל ברישא דכולא רישא ר"ש היא. אבל הסיפא דככ"ע אתיא וכדפרישית דהא דקאמר דר"ש היא היינו דאפי' כר"ש אתיא שפיר היא דבעי לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור משום דלא אשכחן פלוגתא בסיפא. ולר' יהודה דבעי תיקון מה תיקון כאן. זהו הנלע"ד ליישב לזה ודע דהרמב"ם לא כתב בדינים אלו כ"א כלישנא דמתני' ולפי אוקמתא כר"ש ואליבא דר' יהושע ולא הזכיר כלל מאיזה תיקון ולשיטתיה הוא דאזיל בכל שוחט בשבת משום נטילת נשמה הוא דחייב ולא משום חובל דבחובל דוקא היא דבעינן שיהא צריך לדם וכמבואר בדבריו בפ"ח מהל' שבת. וכבר ביארתי מכל הצריך לענין זה ומהיוצא ממנו בפ' כלל גדול בס"ד:

הדרן עלך פרק אלו דברים