מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים ו:א:יד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Pesachim 6:1:14 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Pesachim 6:1:14) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →והקטר חלביו לא ילין חלב חגי עד בוקר וכו'. לפי משמעות סוגיא דהכא דיליף הקטר חלביו דדוחה שבת מהאי קרא דלא ילין וכדפרישית דאם נקטרין הן בלילה ביו"ט כמשמעות הכתוב עד הבוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה כולה ילין ונקטרין הן. א"כ ה"ה דדוחה שבת ביום י"ד שחל בשבת ועלה פריך והיא גופה קשיא וכי אימורי חול קריבין ביו"ט. ורצה ר' אבהו לתרץ קרא דבשחל י"ד בשבת מיירי ועולת שבת קריבין ביו"ט ומיהת שמעינן דהקטר חלביו דוחין יו"ט וה"ה לשבת דשוין הן בענין דחייה דקרבנות והקשה ר"י דהיכי מצית לאוקי קרא כשחל י"ד בשבת הא חגי כתיב. ומשמע דחגיגה נמי בכלל. והא כשחל י"ד בשבת אין חגיגה באה כלל אמרה תורה וכו' כלומר אלא על כרחך דהכי מפרשינן לקרא דאמרה תורה שתראה להקריבהו לחלביו מבעוד יום. שלא יבוא לידי בל תלין שאם תמתין עד שתחשך אי אפשר לך להקריבו בלילה ויבא לידי בל תלין. והשתא ממילא נלמד דהקטר חלביו ג"כ דוחה שבת כדי שלא יבא לידי בל תלין. וא"ת יקריבן בלילה שהרי עולת שבת ביו"ט היא אף אם נאמר כן הגע עצמך שדוחה יו"ט א"כ דוחה ג"כ שבת שהרי שוין בענין זה כדאמרן. זהו שיטת הסוגיא דהכא דמשמע דדריש קרא דלא ילין חלב חגי על אימורי פסח קאי. ולקמן יתבאר דלפי מסקנא דר' יונה לא פליג אשיטת הבבלי דגריס התם בדף נ"ט ע"ב רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בוקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה כולה ילין וכתיב והקטיר עליו חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בשניתותר ו' ופירש"י ז"ל מקרבנות שנזרק דמן קודם התמיד ולא הספיק להקריב דכיון דנראה להקרבה קודם לכן על תמיד של שחר הוא מושלם. רמי ליה רב ספרא לרב כתיב ולא ילין לבקר זבח חג הפסח לבקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו"ט א"ל כבר רמייה ניהליה ר' אבא בר חייא לר' אבהו. ושני ליה הכא בארבעה עשר שחל להיות בשבת עסקינן דחלבי שבת קריבין ביו"ט א"ל משום דחלבי שבת קריבין ביו"ט אנן ניקו ונימא ליה דהאי קרא בי"ד שחל להיות בשבת הוא דכתיב א"ל שבקוה לקרא דהוא דחיק ומוקי אנפשיה. א"כ מסוגיא זו משמע דמפרש לקרא דלא ילין חלב חגי הכתוב בפ' משפטים לאו באימורי פסח קאי וזה דלא כשיטת הש"ס דהכא. והתוס' בד"ה בארבעה עשר וכו' מביאין להא דהכא בירושלמי דייק מקרא דלא ילין חלב כה"ג וכו' וכתבו ותימא על ירושלמי דפריך מיניה דהא קרא דחלב חגי בחגיגת חמשה עשר מיירי כדמוכח באלו דברים. ולכאורה מה זו תמוה דהתם באילו דברים דף ע"א גריס אמר רב כהנא מנין לאימורי חגיגת חמשה עשר שנפסלין בלינה שנאמר ולא ילין חלב חגי עד בוקר וסמיך ליה ראשית למימרא דהאי בקר בקר ראשון. וא"כ רב כהנא לטעמיה דס"ל דקרא דחלב חגי בט"ו קאי כדמוכחא מסוגיא דלעיל דפ' תמיד נשחט וכדלקמן. אבל סוגיא דהכא ס"ל דבי"ד משתעי ובאימורי פסח נמי קאי כדכתיב בהאי קרא לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר וכי יש לתמוה על סוגית הירושלמי דלא ס"ל כסוגית הבבלי. א"כ נתמה בכל מקום דהסוגיות אינם לאחדים. ומה דכתבו כדמוכח באלו דברים אינו מוכח מהתם אלא ממה דשקיל וטרי התם אליבא דרב כהנא ומיהו אינו מוכח דלית לן לומר בגוונא אחרינא. ונראה דעיקר תמיהתם מסוגיא דתמיד נשחט ולרב כהנא דאילו דברים דאזיל לטעמיה ומוכרח כדרשיה וכפירושיה וזה דהא איכא למידק למאי דקאמר רב כהנא רמי וכו' דמנא ליה דהאי קרא לאו באימורי פסח משתעי הא רישא דקרא לא תזבח על חמץ ביה היא דאיירי. ובפסח לא קשיא מהאי דהשלמה דגזרת הכתוב הוא דהפסח הוא קרב אחר התמיד של בין הערביים כדדריש בריש תמיד נשחט יאוחר דבר וכו'. אלא דרב כהנא מכריח סברתו מדאשכחן קרא דפ' כי תשא דכתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח. ועל כרחך האי ולא ילין וגו' על אימורי פסח קאי דאלו לבשר הפסח אשכחן קרא אחרינא בפ' ראה דכתיב גבי פסח ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבוקר. ומדכבר אשכחן אזהרה לאימורי פסח. א"כ ע"כ קרא דחלב חגי באימורי חגיגה מישתעי ובחגיגת י"ד א"א לאוקי קרא דהוה קשיא ליה לרב כהנא כעין קושית דרב ספרא דלקמיה הא אין עולת חול קריבה ביו"ט. ועל כרחך דבחגיגת ט"ו איירי ולא קשיא אלא משום עשה דהשלמה והוא מותיב לה וכו' והשתא ניחא נמי הא דאבתרה רמי לי' רב ספרא וכו' וכלומר דניחא דמתרצת לקרא לא ילין חלב חגי דבאימורי חגיגת ט"ו מיירי ובשניתותרו דקריבין בלילה אלא קרא דאימורי פסח קשיא וכי עולת חול קריבין ביו"ט. והא ע"כ דהאי קרא באימורי דפסח משתעי וכרב כהנא וכדלעיל ושני ליה וכו'. והשתא מתמה התוס' על הא דהכא דהא ע"כ מוכח מהאי דרב כהנא דאלו דברים דדריש חלב חגי על חגיגת ט"ו ומוכרח היא וכהאי דרב כהנא דהכא וכדאמרן. ובהיות קושייתם ניחא השתא על הא דהכא דלסוגיא דהכא האי קרא דלא ילין דכי תשא מאי עביד ליה צריכין אנו ליישב תמיהתם. ואומר אני דלמסקנא דר' יונה הכל ניחא. וזה דר' יונה גופיה מקשה האי קושיא גופה דקשיא אי מוקמית לקרא דלא ילין חלב חגי באימורי פסח דהא אעיקרא דמילתא קשיא לן כדאקשינן ואימורי חול קריבין ביו"ט. וא"ת כדשני ר' אבוהו בי"ד שחל להיות בשבת מיירי קשיא הא אין חגיגה באה עמו כשחל י"ד בשבת והאי חלב חגי מאי עבדת ליה. אלא ע"כ דחלב חגי בחגיגת ט"ו הוא דמיירי ולא קאי סיפא דקרא אאימורי פסח כלל. ומשום דבאימורי פסח אית לן קרא אחרינא וכדלעיל. ומעתה נסתרה גם הדרשה דהקטר חלביו דפסח דדחיא שבת דדרשת מלא ילין חלב חגי דלא מישתעי כלל באימורי פסח ומנא לן. ועל זה מסיים ר' יונה דעל. כרחך דהכי אמרינן אמרה תורה הקריבהו מבעוד יום וכו' וכדלעיל דממילא נשמע דאימורי פסח דוחין שבת בכדי שלא יבא לידי בל תלין ושבת כיון דהותרה אצלו הותרה וזכינו מעכשיו דלר' יונה אין הכי נמי דקרא דלא ילין חלב חגי בחגיגת ט"ו מיירי וכרב כהנא דהבבלי. וצריך שתדע דמדילפינן אימורי חגיגת ט"ו מחלב חגי ה"ה לכל אימורין דקאי עלייהו בבל ילין. וכדכתבו התוס' בדף ע"א אמילתא דרב כהנא וכדברי המכילתא והביא הכ"מ בפ"א מק"פ. וניחא נמי הא דהביא הרמב"ם שם בהל' ז' קרא דלא ילין חלב חגי דמיניה נפקא לן בכל האימורין וה"ה לאימורי פסח. וזהו שדקדק וכתב המניח אימורין ולא הקטירן עד שלנו וכו' ולא כתב אימוריו דהא בפסח איירי לעיל אלא כדאמרן ודרכו ז"ל. להביא מהכתוב ראשון כמו שכתב למעלה השוחט וכו' והיה לו כזית חמץ מקרא דלא תזבח וגו' והוא הקודם. ואף דבש"ס דהתם דף ס"ה ע"ב הוזכר קרא דלא תשחט דפ' כי תשא משום דלא תזבח הוא הקודם. ועיין בהמל"מ שהאריך בזה ורצה לעשות ג' מחלוקת בדבר בהסוגיות. ולדרכינו סוגית הבבלי וסוגיא דהכא למאי דמסיק ר' יונה שוין הן ואין להאריך יותר: