מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ה:ב:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Peah 5:2:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Peah 5:2:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כל גרמה אמרה דהיא דר' יוסי וכו'. מזה למדנו לעיקר הטעם להאי דינא דמתני' כדמסיק הכא דת"ק סבר דכיון שהוא מזכה את העני בשבולת אחת סגי בהא ואע"פ שהוא ספק שמא אינו של לקט מ"מ חליפיו של לקט מיהת ביד העני היא והלכך כשמתנה על שתיהן כדאמרן לעיל יוצא י"ח בנתינת אחת מהשבלים להעני דהוי כהאי דר' יוסי ממש וכמבואר בפנים. ודע דהאי דינא דר' יוסי מסיק לה הכי גם בבבלי פ"ב דבכורות (דף י"ח) דלא א"ר יוסי עשו שאינו זוכה כזוכה אלא בשחליפיו ביד הכהן וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' בכורים בהלכה ג' אבל לא בספק בכור שלא בא חליפיו ליד כהן דאז בא הכהן בטענת ממ"נ וחייב במתנות ועי' בתוס' שם ד"ה עשו את שאינו זוכה כו' דמדקדקין מההיא דפ' כל הגט המלוה מעות את הכהן ואת הלוי וכו' דלא בעי התם שמואל לאוקמי כר' יוסי ואע"ג דהתם נמי באו חליפין ביד כהן שהרי נתן לו המעות ומסיימו שם דשמא לא סבר שמואל כר' יוסי בגיטין וזהו כמילתא בלא טעמא ואני מצאתי טעם לחלק בין ההיא דגיטין לבין ספק בכור וכיוצא בו שהחליפין בידו ולמדנו זה מהאי תלמודא בפ"ג דגיטין בהלכה ז' דקאמר ר' אבהו בשם ר"ל על האי מתני' המלוה מעות את הכהן וכו' דר' יוסי היא דתנינן תמן ר' יוסי אומר כל שחליפיו ביד הכהן פטור מן המתנות ודחי לה הש"ס כלום א"ר יוסי לא בקיים ברם הכא עד כדון בעי מיזרע כלומר דלא דמי להא דהתם דלא א"ר יוסי אלא בדבר שהוא בעין ובהא הוא דשייך לומר דעשאוהו כזוכה אבל הכא שעדיין בעי למיזרע התבואה ולא באה לעולם והאיך זוכה הכהן בדבר שלא בא לעולם שיזכה לזה שיקבלנו בחובו לצאת בו ידי נתינה. ובזה בארתי שם לדברי הרמב"ם דפסק בהאי דינא דהמלוה מעות את הכהן וכו' בפ"ז מהל' מעשר וכתב שם בהלכה ו' כאוקימתא דרב ודשמואל התם שמזכה להן ע"י אחר וכו' ואם היו רגילין ליטול ממנו וכו' א"צ לזכות ע"י אחר ולא בארו המפרשים טעם למה לא פסק כר' יוסי כדפסק בהל' בכורים דלעיל וה"נ חליפין ביד הכהן הן אלא ודאי דלמד מהאי ש"ס דלא אמרינן עשו שאינו זוכה כזוכה בחליפין בידו אלא בדבר שהוא בא לעולם מה שהוא זוכה עכשיו ולא בדבר שעדיין לא בא לעולם ושם נתבאר גם משארי דינים דפסק כר' יוסי וע"ש: