מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה א:ה:ד

ואתיא דר"ע כחניות בני חנון. האי ברייתא דחנויות בני חנון מייתי לה בבבלי פ' הפועלים (דף פח) ע"א מפני מה חרבו וכו' מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה שהיו אומרים עשר תעשר ואכלת ולא מוכר. תבואת זרעך ולא לוקח וכתב הר"ש ז"ל אין ר"ל דר"ע סובר כוותיה לפוטרן אפילו מדרבנן דח"ו שהרי מזכיר אותם לגנאי וכו' אלא ה"ק אתיא דר"ע לאפקינהו לדידהו דמשמירח אסור לזרוע עד שיעשר מדרבנן וכו' ולישנא ואתיא דר"ע כחנויות בני חנון לא משמע אלא דס"ל כוותייהו ובהך דרשה וכדפרישית בפנים והאי דרשה דמן התורה הוא פטור למסקנא היא וככ"ע אלא דממילתיה דר"ע וממילתייהו דהנך בני חנון שמעינן לה להך דרשה ובלא"ה ח"ו דאין לדמות לעובדא מה דשמעי' מר"ע להך עובדא דבני חנון דהם הוציאו עצמן לגמרי מחיובא דמעשר דהתבואה שלהן מכרו ומה שהיו צריכין לעצמן לקחו מאחרים ונמצא שלא היו מעשרין כל עיקר אחר שהעמידו דבריהם על ד"ת אבל לר"ע אשכחן לעולם חיובא דמעשר מה שאינו זורע ואפי' מה שזורע אם הוא אחר המירח חיובא דרבנן מיהו איתא: