מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה א:ט:יא

אפילו קשירה תמה. יש לפותרו לחומרא שצריך שאפילו הקשירה תהא חמה וכדאהדר ליה רב יוסף לאביי בהקומץ דף ל"ה ע"ב דבעא מיניה מהו למיקטריה וא"ל וקשרתם כתיב שתהא קשירה תמה וכדפירש"י ז"ל בל"א רצועה שלימה ולא קשורה ורב הונא ורב קטינא דלקמיה פליגי והתירו בפעם הראשון וכו'. תו גריס התם מהו למתפריה ועיילי' לתפירה לגאו אמר פוק חזי מאי עמא דבר ופי' רש"י כיון דאין נוהגין כן לא תעשה. והתוס' בשם ר"ת כתבו דמפרש להקל ודעת הרמב"ם בזה נראה כפירש"י להחמיר שכ"כ בסוף פ"ג מהלכות תפלין ואין קושרין אותה ואין תופרין אותה אלא מוציאה וגונזה ולא מחלק בין אם התפירה מבחוץ או מבפנים אלא שהטור וש"ע א"ח בסי' ל"ג מביאין דעת ר"ת וי"א לחלק אם מה שנשאר יש כדי להקיף ממנה הראש וכו' ואפשר דכה"ג הוו ס"ל לרב הונא ורב קטינא גם בקשירה ולכן בפעם ראשון התירו בלי פקפוק מפני שנשארה בה כשיעור בלי הקשירה וכי אפסק זמן תנינות שרון ליה דלא מן אולפן שלא קיבלו כן מפני שעכשיו לא נשאר כשיעור וע"י הדחק הוא שהתירו:

רבי אומר בתורה מלמעלן שלש ומלמטה טפח. כך הוא שנוי בהקומץ דף ל ע"א שיעור גליון מלמטה טפח מלמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף קאמר התם כמלא ריוח רוחב שתי אצבעות והכא דקאמר כמלוא גודל היינו אורך פרק העליון של אגודל שהוא כמלא רוחב ב' אצבעות בקירוב:

ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור. זהו גם כן במסכת סופרים ולא הובא בבבלי שם מזה: