מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה א:ט:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Megillah 1:9:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →מזוזה אית תניי תני פתוחה וכו' פתוחה מראשה סתומה פתוחה מסופה פתוחה וכו'. אומר אני בזה הנה ראינו כמה דיויות משתפכין וכמה קולמוסין משתברין במחלוקת הפוסקים בענין פתוחה וסתומה ולכולן נזדמן להם ספר מוטעה וגירסת משובשת מלבד הרמב"ם שהיה לפניו הגירסא הנכונה והאמיתית וכמו שהיא לפנינו בדפוס וויניציאה ומתפרשת כפשטה וכדברי הרמב"ם בלי פקפוק. דהתוס' בפרק הקומץ רבה דף ל"ב ע"א ד"ה והאידנא נהוג עלמא בסתומות וכו' כתבו ועוד בירושלמי פ"ק דמגלה קאמר בהדיא דפתוחה מראשה פתוחה וכו' ושוב העתיקו לדהכא וכתבו והכי איתא התם מזוזה אית תנאי תניי וכו' פתוחה מראשה פתוחה פתוחה מסופה פתוחה וכו' וכתבו ודבר תימא הוא וכן העתיק הרא"ש ז"ל בהלכות קטנות בא' מהלכות מזוזה ותמה והקשה דברי הירושלמי אהדדי ופירשו לפי גירסתם בדוחק גדול וכן העתיק עוד הרא"ש שם לעיל בהל' ס"ת להירושלמי כדי גירסתם אשר היה לפניהם וכתב שם והרמב"ם כתב דפתוחה בסוף השיטה היא פתוחה ולא הפתוחה בתחלת השיטה ואם סיים בסוף השיטה מניח שיטה אחת חלק. וסתומה היא באמצע או בתחלת השיטה וכאשר כתבתי כן נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים וכו' עכ"ל וכל הבאים אחריהם נשתמשו בהעתקה זו של התוס' והרא"ש ופלפלו ואקוו אקהויי וכולם נתלו בדברי הירושלמי הזה לפי מה שראו בתוס' והרא"ש. והנה לפניך הגירסא נכונה אשר היא לפנינו פתוחה מראשה סתומה וכו' והן הן דברי הרמב"ם בהלכות ס"ת בפ"ח בהלכה ב' פרשה סתומה יש לה שלש צורות. אם גמר באמצע השיטה וכו' ואם לא נשאר מן השיטה כדי להניח הריוח כשיעור וכו' יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה ויתחיל לכתוב הפרשה סתומה באמצע שיטה שנייה וזו היא כדפרישית בהא דקאמר הכא פתוחה מכאן ומכאן סתומה ואם גמר בסוף השיטה מניח מתקלת שיטה שנייה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב הסתומה מאמצע השיטה וכו' וזהו הא דקאמר הכא ברישא. פתוחה מראשה סתומה ובבא זו היא דלא כמסכת סופרים והעתיק שם הרא"ש איזו היא פתוחה כל שלא התחיל בראש השיטה. והירושלמי הוא העיקר ונמצאו דברי הרמב"ם שרירין וקיימין בנויין על קו האמת וכפי הגי' נכונה אשר לפנינו:
מצא בו דף אחד שלם מציל את כולו וכו'. הכא בעיא דלא איפשיטא היא מה נקרא שלם אם שצריך שלא יהיה בו ג' טעיות או אף כשאין בו ד' נקרא שלם. ובהקומץ רבה דף כט ע"ב גרסינן על הברייתא דתני שלש יתקן ארבע יגנז תנא אם יש בו דף אחת שלימה מצלת את כולה והוא דכתיב ביה רובא דספרא שפור א"ל אביי לרב יוסף אי אית ביה בההיא דף שלש טעיות מאי א"ל הואיל ואתייהיב לתיקוני מיתקן וכ"פ הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ז בהל' י"ב ופשוט הוא דהיינו דוקא מעיקרא כדכתבו התוס' שם דאם היה יכול לתקן במה שיחזור ויכתוב דף שלם אמאי יגנז: