מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים ט:א:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 9:1:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 9:1:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →את דריש שש משש שש מפארי פארי מפארי. הא דלא דריש בפשיטות כתיב ואת מכנסי הבד וכתיב הכא ומכנסי פשתים אלמא בד פשתן הוא משום דבעי למילף נמי דבבגדי כהונה כלאים איכא דהיינו באבנט וא"כ אתה צריך לדרוש בתחילה שש דאבנט משש דמכנסים והשתא אי הוה מסיק בקרא דמכנסים בלחוד דכתיב ומכנסי פשתים אכתי הוי מצינו למידק דילמא שאני מכנסים דכתיב בהו שש ובד ומנלן דשש לחודיה פשתן הוא הלכך מסיק שש מפארי וכו' וא"כ ע"כ דשש בלחוד נמי פשתן הוא דהא ילפינן נמי פארי מפארי וכתיב בהו פשתים ובפ"ק דזבחים (דף י"ח ע"ב) דפריך נמי אימא בד עמרא וכו' רבינא אמר מהכא פארי פשתים וגו' ומכנסי פשתים ויליף בפשיטות מסיפיה דקרא כדפירש"י ז"ל משום דהתם לא בעי למילף כ"א לפירושא דבד בלחוד והלכך ל"צ לאסוקי כל הני וממילא ידעינן השתא דכל היכא דכתיב שש פשתן הוא ולהכי מייתי התם נמי רישיה דקרא פארי פשתים יהיו על ראשם וא"כ שש דמגבעות פשתן הוא והיינו הך כדהכא:
מה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים אף כל וכו'. בת"כ פ' מצורע דריש ושני יכול פיקס (מין צבע) ת"ל תולעת אי תולעת. יכול אחד מן הצבעים ת"ל ושני הא כיצד זו זהורית טובה יוחנן בן דהבאיי אומר ושני תולעת שני שבתולעת ונראה דצריך לגרוס ת"ל שני התולעת ופי' זה מתבאר למאי דדריש בספרי פ' חוקת ותולעת שני ששינתו תולעת ולא ששינתו דבר אחר והשתא ברייתא דת"כ ג"כ מתפרש בענין זה ות"ק ויוחנן בן דהבאיי ל"פ אלא דת"ק דריש דאי משני לחוד הוה אמינא אפי' חוט השני שנצבע בדבר אחר ואי מתולעת הו"א דלאו דוקא ה"ה לאחד מן הצבעים והוא אדום כתולעת אלא משום דדרך לצבעו בתולעת נקט ותולעת ת"ל שני התולעת כלומר דלהכי כתב בקרא דבתריה התולעת דוקא מהשני שהתולעת צבעו וזהו תכלית האודם וזו היא זהורית טובה ויוחנן בן דהבאיי קאמר דל"צ אלא ממשמעות שני תולעת ילפינן שני שבתולעת כלומר שהתולעת היא ששינתו ולא דבר אחר וכדרשת הספרי ודברי הרמב"ם ז"ל בענין זה בך הם שאצל בגדי כהונה כתב בפ"ח דהלכות כלי המקדש בהלכה י"ג ותכלת האמורה בכל מקום הוא הצמר הצבוע כעצם השמים שהוא פתוך מן הכותל הארגמן הוא הצמר הצבוע אדום ותולעת השני הוא הצמר הצבוע בתולעת. וא"כ התולעת לאו היינו חלזון המוזכר בפ' התכלת שצבעו דומה לרקיע וזהו מראה התכלת אלא תולעת אחרת וכמבואר בדבריו בפ"ג מהל' פרה אדומה בהלכה ב' שכתב ואח"כ נוטל עץ ארז וכו' וצער צבוע בתולעת וכו' ואומר לעומדים שם עץ ארז זה וכו' שני תולעת זה וכו' ג' פעמים על כל דבר וכל כך למה לפי שמיני ארזים שבעה הן וכו' והצבוע אדום יש שצובעין אותו בפואה ויש שצובעין אותו בלכא ויש שצובעין אותו בתולעת והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר לגרעיני החרובים והן כמו האוג ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהו לפיכך מודיע לכל ומגלה להן שאילו הן המינים האמורים בתורה וא"כ התולעת הוא מצא באותן גרגרים האדומים ביותר והוא צבע הכרמ"ז שכתב כאן בפי' המשנה ומבואר מכל מה שאמרנו דלא סמיך אהא דהכא בפי' שני תולעת אלא אברייתא דת"כ ודספרי דדוקא ששינתו התולעת ולא דבר אחר: