מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים ד:א:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 4:1:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 4:1:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →מן מה דתנינן בין שני הכרמים וכו'. כדפרישית דמדר' יהודה נשמע להת"ק דאין חילוק בין הגדר מרוח אחת או שהוא מקיף את הכרם סביב וכך הם דברי הרמב"ם שם כמבואר בדבריו וכדמסיק הכא מיהו בהא דפשיט הכא דאף ברוח אחת א"צ שיהא הגדר על כל פני אותו הרוח אלא אפי' אם אין הגדר אלא כנגד ג' גפנים יש דין מחול לכל הגפנים שבאותו הרוח ואף שאין גדר כנגדם לא פסק הרמב"ם כן שהרי אפילו אם הגדר פחות משיעורו הוא אין לו דין מחול כדכתב שם בהל' י"ד ומכ"ש שלא נדון הגפנים שלא כנגד הגדר כאותן שהן כנגד הגדר שיהא להן דין מחול ואם היה הדבר כן היה צריך לבאר זה בפירוש אלא דנראה דאין דעתו ז"ל כן וטעמו דכל פשיטות הבעיא בענין זה כדמסיק הכא מדר' זעירא לא אזלא הא אלא אם אמרינן דא"צ שיהיה הגדר שלם אלא אפי' פסין כדקאמר בהדיא עשה פסין כנגד ג' גפנים וכו' וכמו שתמצא הכל מבואר היטב בפנים וזה לשיטת האי ש"ס דס"ל דאפי' פסין שאין ביניהן ג"ט הוי כגדר גם לענין דין מחול וא"כ ממילא מוכח דלא בעי להגדר שיהא על כל פני הרוח אבל אין שיטת הש"ס דילן כן אלא דבעינן כותל גבוה י"ט ורחב ארבעה וכדמוכח מההיא דעירובין דמחיצה מעלייתא בעינן לענין דין מחול וכמו שנתבאר בהל' דלעיל בד"ה לא סוף גדר ע"ש וא"כ שמעת מינה דבעינן שיהא הגדר על כל פני אותו הרוח שהרי הא דבעינן כותל רחב ד' משום דאמרי' דד"א לגבי גדר אפקורי מפקר להו ולא מיזדרען משום דוושא וא"כ בעינן ג"כ שיהא שלם ועל כל פני הרוח ולא גדר של פסין דניתרת בעלמא באין הפרוץ מרובה וכן בעינן שיהא על כל פני הרוח דאי לאו הכי לא חייש משום דוושא בגדר שהוא נעשה בפרצות פרצות ולא בגדר שאינו אלא כנגד מקצת הגפנים וזה מבואר מהחילוק שבין הגדר בדין המחול ובין הגדר שהוא מפסיק בעלמא כמוזכר לעיל ובזה תראה שדעת הרמב"ם מבוארת בעקרי דינים הללו וכן בהא דיתבאר לקמן:
ואיזהו כרם קטן וכו'. כבר זכרתי מזה בריש פרקין והנני מבאר לך כאן עיקרן של דברים להבין דברי הרמב"ם בפ"ז כפי מה שנלמד הכל מסוגיות דהאי תלמודא. כרם קטן נקרא אם הוא נטוע שתי שורות לבד ובכל שורה ג' גפנים או יותר אבל לא פחות מג' גפנים וכן אם אינו אלא שורה אחת אינו כרם כלל כב"ה במתני' ה' לקמן וג' גפנים בכל שורה נלמד מכאן דקאמר ג' כנגד ג' אין לו דין מחול ש"מ דדין כרם מיהת יש לו שצריך להרחיק הזרע מנו ד' אמות וממילא שמעינן דפחות מג' גפנים בכל שורה אינו כרם כלל אלא כגפן יחידית דיינינן ליה וא"צ להרחיק ממנו כ"א ו"ט ונמצינו למדין דלא פחות מששה גפנים בעינן שיהא נקרא כרם ובלבד שיהו נטועין בשתי שורות ומצינו עוד דנקרא כרם אע"פ שאין בו אלא ה' גפנים וזהו כדתנן במתני' ו' בנוטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב משום דהגפן החמישי הזה שהוא יוצא זנב מן ב' השורות נחשב לכאן ולכאן והוי כאלו הן שלש גפנים בכל שורה ואם הוא נטוע מג' שורות ולמעלה זהו נקרא כרם גדול ובלבד שיהו בכל שורה ושורה לא פחות מג' גפנים וזהו נלמד מדקאמר הכא בהדיא הא שלש כנגד ג' כנגד ג' יש לו מחול מפני שהוא כרם גדול ודוקא בג' גפנים בשורה או יותר ונמצינו למדין דכמו בשתי שורות של ג' והוא כרם קטן ואין לו דין מחול כך הוא אם יש בכל שורה הרבה גפנים דין אחד יש לו שכל זמן שאין בו אלא שתי שורות נקרא כרם קטן דלא קאמר הכא דיש לו מחול אלא דוקא ביש בו ג' שורות ולא תיקשי דאם כן אמאי לא קאמר סתם איזהו כרם קטן כל שאין בו אלא שתי שורות דהא ליתא דעיקר הדין בא להשמיענו דלא נקרא כרם כלל עד שיהא בו ג' גפנים בכל שורה מב' שורות ואז נקרא כרם אבל כרם קטן נקרא לענין שאין לו מחול ועוד דזיל בתר טעמא דקאמר מפני מה אין מחול לכרם קטן שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו דתוכו ח' וחוצה לו י"ב וא"כ כל שאין בו אלא שתי שורות שייך ביה האי טעמא גופיה ואפי' יש עשרה גפנים או יותר בכל שורה שאם אתה אומר יש לו מחול א"כ תוכו קיל מחוצה לו וזהו נגד הסברא כמבואר בפנים וממילא שמעינן נמי דאם יש בו ג' שורות ודאי יש לו מחול דזהו כרם גדול כדאמרן ושמעינן עוד דבכרם גדול ג"כ מצינו דאין לו מחול והיינו אם נטוע על ח' ח' אמות דהדין הוא דמותר להביא זרע בין השורות דזה אין לו דין מחול מה"ט נמי שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו וכדקאמר בהדיא לקמן בפ"ז בהל"ג ושמעינן עוד מהאי גופה דכרם שהוא נטוע על ח' אמות דאע"פ שבין השורות מותר להביא זרע בהרחק ו"ט לחוד מ"מ חוצה לו צריך להרחיק הזרע ד"א כמי בשאר כרם דאלת"ה מאי האי דקאמר לקמן בפ"ז שאין לו מחול תיפוק ליה דאינו נקרא כרם כלל שהרי סומך לו הזרע אף בחוצה לו אלא ודאי דלענין זה נשאר לו דין כרם שצריך להרחיק הזרע מחוצה לו ד"א ובזה מתבארין הן דברי הרמב"ם ממש רוב הדינין במ"ש בפ"ז. כתב בתחלת הפרק דין הרחקה מהכרם ומגפן יחידית ושאין נקרא כרם עד שיהו בו שתי שורות זה מבואר. ומ"ש שבכל שורה יהיו ג' גפנים או יותר זה נלמד מהכא וכדאמרן. וכן במה שהתיר להביא זרע כשיש בין השורות ח' אמות כבר נתבאר הוא ובהדיא איפסקא הלכתא הכא כר"מ ור"ש בסוף פרקין בזה ובמ"ש שם בהלכה ב' וג' בשתי שורות שאין ביניהן ד"א אינו כרם ובג' שורות הוו כרם דרואין את האמצעיות כאילו אינם. פשוט הוא דפסק כחכמים בזה הוי בפרק דלקמן בהלכה ב' דלא כמ"ש הכ"מ דפסק כר"ש ועיי"ש והתי"ט בפ"ה האריך בזה וא"צ אריכת דברים כלל דהא בהדיא אמרו רואין את האמצעיות כאילו אינן וזה לא שייך כ"א בכרם של ג' שורות או יותר דבשתים אין כאן אמצעיות ועוד דאם רואין את השורה השניה כאילו אינה אין כאן אלא שורה אחת ואינו כרם בפחות מב' שורות ומ"ש בהלכה ד' בכרם שהוא נטוע על ח' אמות שמותר להביא זרע בתוכו בהרחק ו"ט אבל חוצה לו אסור עד ד"א וכתב הראב"ד עלה לא מצאתי עיקר לזה בירושלמי וכו' והכ"מ הניח זה בצ"ע וזה כבר נתבאר בדברינו דלעיל דיש לו עיקר מההיא דפ"ז דקאמר בכרם כזה שאין לו דין מחול וא"כ הגע עצמך דדין כרם יש לו לענין שצריך להרחיק מבחוץ ד"א וזה ברור וא"צ לכפול בדברים ושארי דינים הם מתבארים שם ומ"ש בהלכה ז' בדין שתים כנגד שתים וכו' וה"ז נקרא כרם קטן פשוט הוא דאף זה נקרא כרם קטן לענין שאין לו ג"כ דין מחול כמ"ש לקמן והכא אשמעינן דמיהת כרם נקרא לענין שצריך להרחיק ממנו ד"א ואח"כ בהלכה י"ב שכתב לדין מחול שם ביאר דכרם קטן אין לו דין מחול וסתם וכתב משום דכרם של שתי שירות נמי בכלל דאין נקרא כרם גדול אלא בג' שורות או יותר ובזה אזדא ליה ספיקא דהכ"מ שהביא ההוא שלש כנגד ג' כנגד שלש דהכא (ויש שם חסרון בדבריו בטעות הדפוס) וכתב ואיני יודע למה השמיטו רבינו דלא השמיטו אלא ג' שורות כרם גדול הוא וכבר ביאר למעלה דהפחות פחות שנקרא כרם הוא שיהא בו שתי שורות וכל שורה ג' ג' גפנים ולא פחות וכן אם הוא נטוע ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב דהוי כשתי שורות של ג' ג' כמו שהסברנו לעיל וכל זה נקרא כרם קטן ואין לו מחול א"כ היותר בשורות והוא שיש בו ג' שורות ולא פחות מג' ג' גפנים בכל שורה זהו כרם גדול ויש לו מחול ומזה תדע שהכל נתבאר בדבריו וכבר בארנו לעיל דבשתי שורות אין חילוק בין אם אין בו אלא ג' ג' בכל שורה ובין יש בכל שורה הרבה גפנים דאין לו מחול דזיל בתר טעמא ובזה נתבארו כל אלו הדינים השייכים לענין זה ודיני הגדר כבר נתבאר בדברינו לעיל בהלכה ב' בד"ה לא סוף דבר גדר וכו' ובשארי דיבורים שציינתי שם:
הדא אמרה עשה פסין כנגד ג' גפנים יש לו מחול. מזה כבר נתבאר לעיל בד"ה מן מה דתנינן בין שני הכרמים וכו' ובמקומות המצויינים שם דבהאי דינא דפסין נקרא גדר לענין דין דמחול פליג ש"ס דילן אדהכא כדמוכח מההיא דעירובין (דף צ"ג) וא"כ אין לנו ללמוד לדינא מהא דר' זעירא דהכא ודיוקי' דדייק מדלא נקט אלא ג' שורות של ג' ג' וכדפרישית בפנים ג"כ יש לדחות דהיא גופה קמ"ל דבעינן ג' גפנים בכל שורה ושורה שיהא לו דין כרם גדול לענין מחול ואם יש יותר לגפנים בכל שורה חד דינא אית להו וכמו בשתי שורות חד דינא אית לי' בין אם הן של שלש ובין אם הן של ד' וחמש ולמעלה הכל נקרא כרם קטן ואין לו מחול כמבואר לעיל כך הוא בג' שורות דאין חילוק בין אם הן של ג' ג' או יותר דנקרא כרם גדול ויש לו מחול ושל ג' ג' לרבותא קאמר ולעולם בעינן הגדר כנגד כל הגפנים שיש בהשורות אלא דר"ז דדייק הכי לפי סוגית דהאי ש"ס הוא דדייק דס"ל דפסין דין גדר להן כדקאמר בהלכה דלעיל לא סוף דבר גדר וכו' וכמבואר הכל לעיל ומזה תדע דגם דיני' דר"ל דלקמן היה שם מקום שתים עשרה וכו' ג"כ לשיטתא דהאי ש"ס דוקא הוא דכמו דס"ל דלא בעינן גדר נגד כל הגפנים ה"ה נמי איפכא ולקולא דלא בעינן הרחק י"ב אמות נגד כל הגפנים ולפיכך לא הביא הרמב"ם לכל זה דלא אזלא אלא לשיטתה דהכא וסוגיות הש"ס דילן פליגא כמו שבארנו לעיל דפסק כהאי דעירובין וא"כ בעינן גדר נגד כל הגפנים דאז יש לו דין מחול ואם נאמר כן לקולא מכ"ש דלא אמרינן כן כהאי דר"ל דבהרחק י"ב אמה במקום א' שני ואפי' הוא שלא כנגד כל הגפנים אלא לחומרא ועד שיהא נגד כל הגפנים במקום דנוהג דין מחול נגד כל הגפנים: