מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים ג:א:ו
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 3:1:6 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 3:1:6) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →כל טפח וטפח של גבול עשו אותו מקום בפ"ע. היינו שיכול לזרוע במקום הגבהות של הטפח והיינו נמי דפריך עלה ויהיו עשרים וחמשה וכו' אע"ג דמשך הגבול הוא כ"ח טפחים משום שדבר ידוע הוא שגבהות של הקרנות נסתמין הן מחמת צדדי הגבול והלכך אין כאן אלא כ"ד טפחים של גבהות הגבול ורוחב הגבול שלמעלה הוא שיש במשכו סביב כ"ח טפחים ועיין לעיל ד"ה היה לה גבול מה שנתבאר מענין זה:
התלם ואמת המים וכו' הר"ש כתב והא דנקט עמוקין טפח כ"ש אם אין עמוקין טפח דשרי טפי אלא לרבותא נקט הכי דאפ"ה שרי משום דאיכא מאן דאסר דאמרי' בירוש' תני בר קפרא אינו זורע אלא מין אחד עכ"ל וימשך אחריו הר"ב בפירושו וכתב דאיכא מאן דאסר דמיחזי כחבוש. הבין מתוך דברי הר"ש דהאי הוא הכ"ש שכתב דבאין עמוקין טפח שרי טפי משום דלא מיחזי כחבוש ואין כל הדברים הללו אלא לפי דרך הר"ש שסובר דהתלם רחב ששה וזורע בתוכו בשפת התלם לרתבו א' מכאן ואחד מכאן וכו' כמו שכתב שם אבל לדעת הרמב"ם אין הדבר כן אלא דתני בר קפרא טעמא דפליגי משום דליכא שיעור הרחק בין מין למין ותנא דמתני' ס"ל דהואיל ועמוק טפח הן סגי בהא דאיכא הכירא ולא דמי לזרוע בקרקע שוה ובפחות מטפח אף תנא דמתני' ס"ל דאסור דעמוק פחות מטפח לא מינכר וכן מבאר בדברי הרמב"ם להדיא שהביא לדין זה בפ"ד בהל"ד וכתב שהן עמוקים טפח וכו' אחד על שפת התלם מכאן וכו' ולא בתוכו. וטעמו משום דמשמע דלישנא דמתני' בדוקא הוא והאי דמחזי כחבוש שכתב הר"ב לא כדרך שהבין הוא ז"ל דהא לעיל בהל"א גבי הא דהתיב ר' בון בר חייא על האי דר"ז ממתני' דפריך ונתני חמשה שנים מכאן וכו' וכדפרישית שם דלדברי ר"ז דס"ל כל טפח וטפח עשו לו מקוש בפ"ע ולענין שיכול לזרוע אף בצדדיו א"כ יכול הוא לזרוע אף בתלם ואמת המים העמוקין טפח שנים מכאן ומכאן א' על שפתו ואחד בתוכו בצד העמקות שמכאן ומכאן ואחד באמצע מלמטה ועלה משני דלית יכול דצד שכאן וצד שכאן חובש את האמצעי והלכך אינו יכול לזרוע בפנים בצד העומק כ"א על שפתן מכאן ומכאן ודוקא בדאיכא עומק טפח והא קמ"ל המתני' דעמוק טפח בעינן ואפ"ה לא מהני כ"א שיכול לזרוע על שפתן אבל לא בהצדדין של העומק הא חדא ועוד דבעיקר דינו של הר"ש שכתב שהתלם ואמת המים ברחבין ו' מיירי וזהו לשיטתו שפי' במתני' דלקמן ארך י"ט ורחב מילואו היינו רחבו כארכו ובזה ג"כ אין דעת הרמב"ם כן אלא כמילואו הוא עמקו וא"כ עיקר ההיתר בכאן מפני שהוא עמוק טפח ובהלכה דלקמן יתבאר הכל מה שרי יש אלו תלוין זה בזה והיוצא מהן עוד לדינא כמוזכר מזה לקמן ד"ה סומכין לגדר וכו', ובהלכה דלקמן ד"ה ארך ו"ט וכו' תמצא ההכרת כדעת הרמב"ם ע"ש: