מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים א:א:א

החטים והזונין. פירש בבגדים לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו. לכאורה איכא למידק אליבא דתנא דבי ר'י דס"ל כל בגדים שנאמרו בתורה סתם של צמר ופשתים הן מדפרט הכתוב בנגעים כדקאמר בשבת (דף כו) ואמרינן אליביה בריש יבמות (דף ד) צמר ופשתים דכתב רחמנא גבי שעטנז למה לי אלא לאפנויי ולמידרש סמוכין דכלאים בציצית שרי והשתא למאי דקאמר הכא קשיא הא איצטריך צמר ופשתים למילף לכל כלאים שנאמרו בתורה שהן שני מינים שונים דוקא וא"כ מנ"ל לאפנויי אלא דזה יש ליישב למאי דכתבו התוס' שם ד"ה א"כ לישתוק קרא וכו' דלהמסקנא דנפקא לן הפנאה לרבנן משעטנז לר' ישמעאל נמי תיפוק לה מהתם וכו' עי"ש ומיהו נהי דלר' ישמעאל ניחא הא דהכא ושפיר ילפינן מצמר ופשתים דפרט הכתוב בכלאים דמיותר היא אלא ללמדנו דה"ה לכל כלאים שבתורה שהן שני מינין שונים וכלאים בציצית נפקא לן מהפנאה דשעטנז אכתי לרבנן קשיא דאינהו לא סברי למילף הואיל ופרע הכתוב בא' מהן כמו דלא ילפי לסתם בגדים מפרטא דנגעים ולדידהו צמר ופשתים דכלאים לגופיה הוא דאיצטריך דאי משעטנז הו'א אפי' כל תרי מיני אסור ולפ"ז מנ"ל למילף לכל כלאים שבתורה שהן שני מינין שונים דילמא אפי' שני מיני חטים וכן כיוצא בזה בכלאים דהרבעה דאין לומר דלרבנן ילפינן לשאר כלאים שבתורה במה מצינו מכלאי בגדים דהא אינהו לא סברי למילף הכי כדלא ילפי לענין צמר ופשתים במה מצינו מנגעים. ומזה היה נראה לכאורה דהך סוגיא דהכא לא אזלא אלא אליבא דתנא דבי ר"י דהתם ואף שיש לדחות מ"מ למדנו מזה נפקא מינה לדינא לענין חיובא דציצית בהא דפליגי רברבתא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו כר"נ דפרק התכלת (דף לט) דמן התורה אינו חייב בציצית אלא טלית של צמר ושל פשתים בלבד ושאר מינין אינן אלא מדרבנן וכדמפרש ר"נ להאי ברייתא השיראין והכלך והסריקין חייבין בציצית דמדרבנן הוא וסברת ר"נ כתנא דבי ר' ישמעאל כדקאמר התם. והראב"ד והתוס' והרא"ש ז"ל פסקו כרבא דמפרש להאי ברייתא דחייבין מדאורייתא קאמר והן הן רבנן דר' ישמעאל דיבמות כדכתבו התוס' שם (דף ה) ד"ה לרבנן מנא להו והשתא סתמא דמתני' וטעמא דמוכח מהך סוגיא דהכא סייעתא לדעת הרי"ף והרמב"ם דלא מצינן לאוקמי האי מילתא דנילף מצמר ופשתים דכלאים לכל כלאים שבתורה שהן שני מינין שונים דוקא כ"א אליבא דתנא דבי ר'י וכר"נ דס"ל כוותיה והא בהא תליא כמבואר: