מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות א:י:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kesubos 1:10:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Ketubot 1:10:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →מודה רבי יהושע באנוסה. לכאורה איכא למידק דאדרבה באנוסה ליכא למימר בודקת ומזנה דהא נאנסה כדכתבו התו' ע"ש ולרבי יהושע ליכא לאוקמי בלא ראינו שנאנסה ואיכא מיגו דא"כ היאך שייך לומר מודה באנוסה ועוד דלרבי יהושע לית ליה מיגו אבל זה אינו דה"ק לרבי יהושע בסתם זונה לא אמרינן דבודקת ומזנה דלא איכפת לה לבדוק ולפיכך לא מפיה אנו חיין אבל הכא שראינו שנאנסה מוקמינן לה בחזקת כשרות דלא אבדה לה חזקתה במה שנאנסה ומאמינין לדבריה באומרת לכשר נבעלתי ומזה יצא לנו הוכחה וראיה ברורה דבטוענת מיירי דאל"כ מאי אולמה דאנוסה לר"י. אלא דאנן חזינן דמשמע מסוגיא דהכא דרב כהן ורבי יוחנן פליגי באוקמתא דמתני' דרב כהן מוקי לה בשאינה טוענת וכר"ג והילכך קאמר קרונה של ציפורין הוה דבתרי רובי מכשירינן אפילו לכתחילה ורבי יוחנן מוקי לה בטוענת כדאמרן ואפילו רבי יהושע מודה בה וע"כ בחד רובא מוקי לה דאל"כ מאי איריא דקאמר מודה ר"י באנוסה תיפוק ליה דר"י לא פליג לעיל אלא בחד רובא והכא תרי רובי הוו ולמסקנ' דהכא דקאמר הלכה כר"י שאמר משום ריב"ן משמע דאאוקמתא דרב כהן קאי ומוכיח הוא מדבעי היך עבדין עובדא וכו' ואי בחד רובא וטעמא דטוענת אפילו רבי יהושע מודה הכא ומאי קא מיבעיא ליה ועוד דע"כ בשאינה טוענת קמיבעיא ליה דאל"כ הא כבר איפסיק לעיל הלכה ה' הילכתא כוותיה דר"ג דבטוענת כשרה אפילו ברוב פסולין ואפילו לכתחילה קאמר דנאמנת ומזה היה נראה לומר כדעת הפוסקים דבאינה טוענת דוקא הוא דבעינן תרי רובי ואפשר לומר לדעת הרמב"ם ז"ל דמפרשינן לסוגיא דהכא דלא פליגי רב כהן ורבי יוחנן אלא אי תרי רובי בעינן או בחד רוב' סגי כדאמרן אבל לכ"ע בטוענת מיירי וכן משמע מדקאמר ר"י מודה רבי יהושע באנוסה דלא פליג אלא בהא דבעי לאוקמי ככ"ע ולא כדאוקי רב כהן בתרי רובי דוקא וע"ז קאמר דבכה"ג רבי יהושע נמי מודה וע"כ בטוענת היא (ואזדא לה הוכחת הר"ן ז"ל דבשאינה טוענת מיירי דסתמא דמילתא הכי איתא דתינוקת הוה ולא ידעה למיטען ואנוסה הות ולא ידעה מנו עכ"ל וכבר נתבאר דמהכא מוכח דבטוענת מיירי ולפיכך מודה רבי יהושע בהא ומעשה דהוה בתינוקת הוה ומ"מ היתה מכירו וטענה דכשר הוא) ולא קשיא הילכתא דהכא אהילכתא דלעיל דאיכא למימר שאני הכא דבאנוסה איירינן ולר"ג גרע טפי אנוסה מזינתה ברצון בהא דהא ע"כ לר"ג בראוה שנבעלה דליכא מיגו טעמא הוא משום דהאשה בודקת ומזנה ובאנוסה לא שייך למימר הכי ובהא פליגי ר"ג ורבי יהושע דלר"י אנוסה עדיפא טפי כדלעיל ולר"ג גריעה אנוסה לטעמא דידיה והילכך בעי הכא איך עבדין עובדא בכה"ג וקאמר דהלכה כריב"ן דבעינן תרי רובי אבל לשיטת הבבלי דלא מחלקינ' בהכי ובין אנוסה ובין נבעלה לדעת שוין דלכתחלה בעינן תרי רובי כדפסק רב חייא בר אשי ומסתיי' לן משיטתא דהכא דמוקי לה' בטוענת ואפ"ה בעינן תרי רובי לכתחילה להחמיר דמעלה עשו ביוחסין: