מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין ח:ח:ב

והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לכצוצרה. כדפרישית דרב הונא בא לתרץ הקושיא ולא נמצאו וכו' דמיירי שאינן מכוונין זה כנגד זה ונמצא שאם שתיהן עשו להן מחיצת שפיר משכחת לה שזו ממלאת לעצמה וזו ממלאת לעצמה. והרמב"ם ז"ל ביאר זה בכוונת דבריו שכתב בדין זה בפ"ד מהלכות עירובין בהלכה כ"ד שתי כצוצטריו' זו למעלה מזו אע"פ שעשתה כל אחת מהן מחיצה גבוה י"ט יורדת וכו' אם היו שתי הכצוצעריות בתוך י"ט הרי אלו אסורין למלאות וכו' והיכי משכחת לה שיהיו שתיהן בתוך י"ט וכל אחת ואחת עשתה מחיצה גבוה י"ט אם לא בשאינן מכוונין זו שלא כנגד זו ועל זה מסיים ואם היה בין העליונה לתחתונה יתר על י"ט וכו' שתיהן מותרות למלאות והיינו זו דרך מחיצה שלה וזו דרך מחיצה שלה וא"צ לערב יחד לפי שהן מופלגות זו מזו וא"כ הא דכתב הראב"ד ז"ל לא מיחוורא הך מילתא אלא בשעשאן זו שלא כנגד זו ור"ל שהיה לו לבאר כן ולא היה צריך לבאר יותר כדאמרן. ובענין פי' של הרמב"ם בהא דרב הונא אמר רב בדף פח ל"ש אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת שפי' דעל הגובה קאי ורש"י ז"ל דקדק על פי' זה ויש ליישב ואין להאריך. ועיין לקמן בפ"י בה"ז ד"ה היו שנים וכו' תמצא ראיה לפירושו: