מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ז:א:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 7:1:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 7:1:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי הושעיא היה לו תנאי ודאי חדא איתתא בשלה ירק וכו'. הר"ש ז"ל מביא לזה ופירש שהתנה על ודאי טבל ואמר שאני עתיד להפריש ולקחה אשה אחת מאותו ירק ובישלתו לצורך שבת ושכחה לעשר ושלח ר' אושעיא לזבדי שיתקננו ומבעיא לי' לר' בא האיך מותר בשבת להפריש לצורך אחרים הואיל ולא היה לו זכיה מאותו ירק שלא היה אוכל ממנו ומסיק ר' זירא וכו' עיי"ש שלא רצה לגרום בדברי ר"ז כמו שהוא כתוב לפנינו וכאן העתיק כמו שהוא לפנינו היה לו תנאי ודאי ולעיל בפ"ד במשנה ד' העתיק להא דר' ינאי דלעיל וגריס הוי ליה תאני' ודאי. ומיהו במה שפירש להאי דר' הושעיא יש לתמוה הרבה על פירושו חדא שאם ר' הושעיא כבר התנה מע"ש על כל הודאי טבל שהיה לו א"כ למה היה לו לתקן בשבת הא במתני' דלקמן בכה"ג א"צ לכלום אחר שכבר התנה מאתמול ואין זה קרוי תיקון מה שלוחש בשפתיו למחר בשעת אכילה כדלקמן ואם לצורך ירק האשה בלבד שלחו שיתקננו הרי לפי פירושו שלקחה מאותו ירק וא"כ הרי הוא בכלל התנאי שהתנה ר' הושעיא ועוד מאי האי דקמיבעיא ליה ר' בא איך מותר בשבת וכו' אם הירק היה משלו וכי צריך שיאכל הוא ממנו דוקא ומאי נופל ל' זכיה על אכילה ועוד שארי דוחקים בדבריו שאין להאריך בהם ולכך נראה דאותה האשה באת לשאול על ירק שלה בתוך כך שהיה עוסק ר' הושעיא וביקש להתנות על שלו ועשה שליח לר' זבדי שיעשה התנאי בשביל שניהם כאחד וזהו ל' לילא כדפרישית בפנים ולא לשון לילה כמו שהבין ואף שלא העתיק תיבה זו שם אבל כתב שצוה לתקנו בשבת וכבר נדחה זה בלא"ה דאם איתא שכבר התנה מע"ש למה לי תיקון בשבת. ודע דל' לילה לא תמצא בש"ס הזה בתיבת לילא כ"א ליליא או לילי או לילה כלשון המקרא ואיך שיהיה לא שייך זכייה כאן לפי פירושו וכל הא דלקמן כמו שרמזתי לעיל ולמאי דפרישית בפנים מתבאר הכל הן בקושית ר' בא לפי הס"ד דידיה דאם לא היה מזכה לר' הושעיא בהירק של האשה היאך יכול לערב התנאי על שלה בתוך התנאי שלו וכי אדם מתנה על דבר שאינו שלו הלא כאן היה ודאי ולא דמאי וכן בהא דר"ז דפריך לה אמילתי' דר' בא מבואר הטיב בפנים והמסקנא דלא בעי כלל לזכות מאחר דאיתותב לי' הא דר' בא כדקאמר ר' אבהו בהדיא איתותבת ולא זכי וכו' וזהו עוד סתירה להר"ש גם בזה שכתב ומסיק ר' זירא וכו' כלומר דלא יאכלו ממנו וזה ודאי אין לו פנים כלל ולא תקשה לפירושי שבפנים דהכא מיירי שעדיין לא התנה רבי הושעיא ולא הספיק להתנות עד שבאה השאלה מאשה זו לפניו ושלח לר' זבדי שיתנה על שניהן א"כ מה הלשון דיתקן דקאמר דזה אינו דפשיטא דשייך לשון תיקון על התנאי שצריך כדי לתקן הדבר שיכול לאכול אותו בשבת אבל איפכא דאחר שכבר התנה מע"ש כפי' הר"ש ודאי לא שייך ל' תקון שהרי כבר מתוקן הוא בתנאי זה ועוד הא לעיל גביה דר' ינאי קאמר נמי לשון תיקון מהו מתקנתא בשובתא וע"כ א"א לפרשו על תיקון הפרשה ממש דא"כ היכי פשיט ליה מדרשא דקרא וכי אצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן כמו שביארתי בדבור דלעיל אבל על תיקון התנאי של ע"ש כדי לתקנו בהיתר אכילה בשבת שפיר מתפרש הוא דאיצטריך קרא למישרי כה"ג שיכול להתנות על הפירות מערב שבת שהם לצורך השבת אע"פ שאינם מעושרים אם לא היה לו פנאי לתקנם קודם השבת או כיוצא בזה וכהאי עובדא דגרים ביבמות בהא דר' ינאי והבאתי לעיל: