מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ח:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 6:8:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 6:8:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →תני עכו"ם שהיה צוח ואומר וכו' רישא דהתוספתא בבבלי שילהי יבמות (דף קכב) ופירש"י ז"ל שם דנראה לו דהאי עזק שם עיר שבא"י היא ופירותיה משובחים ואף דבענין מה שהקשה רש"י על מי שפירש עזיקה פרדס מעזק הגדר סביב ושנת שביעית היא וכו' דמה איסור יש כאן כבר תירצו התוס' שם דיש איסור מן המשומר בשביעית מ"מ בענין פירושא דעזיקה נראה כפי' רש"י כדמסיים התם טעמא שאינו נאמן שלא נתכוין אלא להשביח מקחו וכך היא בתוספתא וא"כ ברייתא כולה משום האי טעמא הוא. ובענין הפלוגתא אם אמר מעכו"ם פלוני הבאתים גריס בתוספתא דרבי ורשב"ג פליגי בה רבי ס"ל דנאמן להחמיר ור' שמעון בן גמליאל אומר אינו נאמן שדברי העכו"ם לא מעלין ולא מורידין ולפי הך גירסא הלכה כרבי דהא קיי"ל הלכה כרבי מחבירו אפי' לגבי רשב"ג אבוהי כדמוכח מכמה מקומות שזכרתי לעיל וכהך פלוגתא דפ' גט פשוט (דף קסט) הבא לידון בשטר ובחזקה דפליגי רבי ורשב"ג ופסקו כל הפוסקים הלכה כרבי וכך הביא הרא"ש ז"ל בפ' אלו מגלחין בפיסקא דברייתא שמועה קרובה וכו' (דף כ) כהאי גי' דהתוספתא ובענין שרצה האבי העזרי להביא ראיה דנכרי מסל"ת נאמן לענין אבילות מהך דרבי דנאמן להחמיר ובשם רבינו מאיר כתב שם לסתור ראיה זו דשאני התם שהפירות הן שלו ונאמן הוא לאוסרם אבל לאסור פירות חבירו שהיינו מוחזקין בו להיתר לא מהימן וע"ש שהביא ראיה אחרת דעכו"ם מסל"ת נאמן לענין אבילות. וכהאי סברא דרבינו מאיר כתב ג"כ הרשב"א בתשובה סי' קי"ח ע"ש ומיהו בעיקרא דדינא דהכא נראה מדבריהם דבמקום דלא שייך להשביח מקחו היה נאמן לאסור במה שתחת ידו והן שלו במיגו דאי בעי לא היה מזבין לן כדכתב שם הרשב"א וא"כ בהך דינא דאומר של ערלה הן וכו' ומעכו"ם פלוני לקחתים לסברת רבי דבכה"ג לא שייך להשביח מקחו כדמוכח מדמחלק בתוספתא כן היה נאמן להחמיר ולפ"ז היה קשה על מה שפסק הב"י בסוף סי' רצ"ד שהביא הברייתא דיבמות ומסיים שם בשם רבינו ירוחם דאפי' אמר מאיש פלוני אינו נאמן הא לפי גירסת התוספתא הלכה כרבי דנאמן הוא להחמיר בכה"ג והש"ך ביו"ד (סי' קכז) הביא לדברי הרשב"א ולדברי הרא"ש הנ"ל ובדינא דערלה דלעיל לא ראיתי למי שכתב טעם לדעת רבינו ירוחם הנז' ומיהו לגי' דהכא ניחא דגריס דחכמים פליגי עליה דרבי וס"ל דדברי הנכרי לא מעלין ולא מורידין ודעת הרמב"ם אינו מבואר לנו בדין זה. ישראל שהיה לו אריס בסוריא וכו' כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות תרומות הלכה י"ט ומשמע מדבריו שכתב סתם הרי אלו פטורין אפי' לא אמר לו האריס הרי אלו מעושרין וכתב הכ"מ שם שנוסחא אחרת היה לו לרבינו בירושלמי. ואפשר שהוא ז"ל פי' להא דגריס הכא ואמר הרי אלו מעושרין לאו דוקא אלא כיון ששילח לו הפירות סתם ולא א"ל שיתקנם הוי כאילו א"ל הרי אלו מעושרין שהרי זה סומך עליו ויאכלם כך ועיקר הטעם דבשיש אותו המין מצוי בשוק תולין להקל כיון שבסוריא חיוב המעשרות מדרבנן הוא ולפיכך סתם וכתב הרי אלו פטורין: