מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ח:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 6:8:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 6:8:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →תני לא יאמר אדם לחבירו הילך מאתים דינר וכו'. והתם בע"ז (דף עא) גריס בהאי ברייתא אל יאמר אדם לנכרי עול תחתי לעוצר ול' אוצר הוא וכפירש"י בל' הב' שם ולדינא חדא הוא דהתם מיירי לענין יי"נ והכא לענין פירות טבל וכדפרישית בפנים. ובפירושא דברייתא יש בה פירושים שונים דרש"י מפרש מה שחייב לתת למנת הילך יין או תבואה וכן היא דעת הראב"ד בהשגות והרמב"ם מפרש בהל' מ"א בפי"ג אחר הלכה המוזכר בדיבור דלעיל במלך שהי' מחלק יינו לעם ולוקח מהן דמיו כפי מה שירצה והרשב"א בת"ה שם מביא לשני הפירושים וכן הטור בסי' קלב פוסק כב' הפירושים לדינא ונראה דיש ללמוד מכאן לב' הפירושים לדינא דהכא מייתי להברייתא בתרי גווני לא יאמר אדם וכו' ושקול על ידי לאוצר וכו' וכן לא יאמר אדם וכו' ושקול על ידי לאומנות וכו' דמהו אוצר ומהו אומנות אלא דאוצר הוא מתפרש על דרך הרמב"ם שהמלך הוא שמחלק יינו ונותנין לו דמים עבורו לאוצר ולאומנות מתפרש למנת המלך ועל דרך רש"י והראב"ד מה שצריך ליתן למנת המלך מיין ותבואות כך וכך לשנה מכאו"א ותרוייהו שוין הן לאיסורא דגוונא דרישא והן להתירא לגוונא דהסיפא וכמו שפוסק הרשב"א והטור לשתיהן והרמב"ם לא העתיק כ"א לא' וכפי' משמעות אוצר שנשנה שם ומפני שדין הב' למד מחבירו הוא. ומיהו במה שהקשה הרשב"א בת"ה שם עלה מהאי ברייתא דלעיל דהכא משמע דכי א"ל עול תחתי לאוצר אסור הא לעיל גבי צאו אכלו ואני פורע דאוקמה ר"פ בשהקדים לו דינר ורב אשי אוקמה בשנשא ונתן ביד הא לאו הכי שרי משום דשעבודא בלחוד הוא דאית לי' וכי קא פרע ליה לאו דמי יי"נ קא פרע ותירץ הראב"ד ז"ל דהתם בשעת הפרעון כבר שתו הפועלים להיין וכו' והביא לזה הב"י שם והרמב"ן ז"ל תירץ דהכא נמי בשהקדים לו דינר כי התם והכין משמע בגמרא דבני מערבא בפ"ו דדמאי דגריס התם לא יאמר אדם לחבירו הילך מאתים דינר ושקול על ידי לאוצר אלמא בשהקדים לו מעות מיירי עוד יש לנו לומר דגבי פועלין אינו חייב ליתן להם יין דוקא אלא מעות אבל במנת המלך שחייב לו יין ממש אלא שלפעמים שהוא לוקח מעות לפיכך עול תחתי לאוצר והוא פורע יין הרי הוא כאילו קונהו ובמצותו נתנו הנכרי לאוצר אבל באומר מלטני מן האוצר אע"פ שהוא פייס ביין כיון שלא אמר לו לפייס ביין אלא בכל דבר שיוכל לסלק את המלך ה"ז מותר עכ"ל ולפי מה שנתבאר בדיבור דלעיל קשיא על תירוץ הא' דאי הכי דהאי ברייתא בדוקא קתני שהקדים לו המעות אבל לא הקדים אפי' שקול על ידי לאוצר שרי א"כ מ"ט דאסור בברייתא דלעיל אם א"ל צא וקח לך וכו' וע"כ בשלא הקדים המעות לחנווני מיירי התם כדמוכרח למאי שביארתי לעיל ומזה היה נראה דתירוץ האחרון של הרשב"א היא העיקר: