מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ב:יב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 6:2:12 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 6:2:12) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כהן שמכר שדה לישראל וא"ל ע"מ שיהא המעשרות שלך וכו'. והרמב"ם בהל' מעשר שם בהל' כ העתיק כגי' התוספתא ישראל שקיבל שדה מכהן וכתב הראב"ד בהשגות (גי' הירושלמי היא עיקר וכך היה לפניו בהתוספתא. ואם היה דעת הרמב"ם כמו שבארנו בריש הלכה דדוקא בכהן שמכר השדה לישראל ומשייר המעשרות לעצמו בהא הוא דאמרינן דיכול לשייר בדשלב"ל וכן בישראל המקבל ממנו הואיל ויש לו להכהן זכות במעשרות מן הדין יכול הוא לסלק עצמו ולזכות לישראל הזה כדין הסילוק דמהני בדשלב"ל הייתי אומר דבכוונה כתב כנוסחת התוספתא ולא כנוסחא דהכא להשמיענו דעתו בזה דבענין אחר לא מהני התנאי להיות המעשר לישראל וכגון בכהן שמכר השדה לישראל שאין לכהן כלום בהשדה ולא יכול להתנות שיהיו המעשרות לישראל דאין זה בידו להתנות בכה"ג והראב"ד חולק עליו בעיקר דין התנאי בדבר שלב"ל וסובר כדעת הרא"ש והטור שהבאתי לעיל ולפיכך כתב דגי' דהכא היא עיקר דמהכא שמעינן אפילו בכה"ג שאין לו זכות במעשרות שיבואו מ"מ יכול הוא להתנות על דשלב"ל ומיהו לעיל כתבתי דבעיקר דין התנאי בדבר שלב"ל יש להסתפק בדעת הרמב"ם להיכן דעתו נוטה בוה ומהאי דינא אין כל כך הכרח דיש לומר דחדא מגווני נקט דלא נתכוין אלא להשמיענו דאין יכול להתנות שיהו המעשרות לישראל לעולם שאין כהן עושה כהן: