מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ז:א:ו
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 7:1:6 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:6) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →כתוב בתורה ברכה לפניה. הכי אמר רב יהודה בבבלי פ"ג דף כ"א ע"א מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ה' אקרא וגו' ור' יוחנן בעי נמי למילף התם מק"ו לברכה לאחרי' ממזון וכן לפניו למזון מק"ו מתורה כדיליף הכא בשם ר' ישמעאל אבל הש"ס מפריך פריך להק"ו מה למזון שכן נהנה וכן לאיפכא מה לתורה שכן חיי עולם מיהת שמעינן מדברי ר' יהודה ור' יוחנן דברכה לפניה על התורה היא מדאורייתא כמו ברכה שלאחריו על המזון וזה דעת הרמב"ן ז"ל בהשגות על מנין המצות שהרמב"ם ז"ל לא מנה ברכת התורה שלפניה אבל דעת הרמב"ן ז"ל למנות הברכה שלפני' למ"ע בפני עצמה כמו שמקרא בכורים אינו נמנה אחד עם הבאתו והביא ראיה מדהתם כנזכר וכן מדהכא כתוב בתורה וכו'. כמו שתמצא במצוה הט"ו של הרמב"ן שהגיה במנין העשין ובעל מגלת אסתר שרצה להליץ בעד הרמב"ם דרכו בכל מקום להקדים ולומר נ"ל הנכון כדברי הרב ואח"כ כותב להמליץ בעדו ואם שאינו כ"כ ברור ונכון. נלאה במקום הזה וכתב נ"ל כי דברי הרמב"ן צודקים בזה המקום ולא ידעתי למה לא מנאה הרב אם לא חשב שמדרשם בזה הפסוק הוא על דרך אסמכתא בלבד אמנם עליו להביא ראיה. ולענ"ד יש להביא ראיה לדעת הרמב"ם ז"ל דהא בריש פרקין אמרי' התם מנא הני מילי. לברכת הזימון בג'. אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו. ר' אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. והשתא איך שתאמר אי דמשמעות הש"ס למילף מהכא לברכת הזימון מן התורה וכדעת הרמב"ן גם בזה דבכל מקום דקאמר הש"ס מנה"מ ויליף מקרא ולא אסיק מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא הויא מדאורייתא כדכתב הוא ז"ל בהשגות בשרש השני על דעת הרמב"ם דרוצה לומר דכל שאינו מפורש בהדיא בתורה לא מנינן אותו בכלל מנין המצות וכמו שהאריך שם בזה ואף אם נניח כן מיהת חזינן דפלוגתא דאמוראי היא אי ילפינן לברכת התורה מהכתוב כי שם ה' אקרא או דקרא לברכת הזימון הוא דאתא. ואשכחן דנמי פלוגתא דתנאי היא בברייתא בפרקין דף מ"ח ע"ב מנין לברכת המזון מן התורה וכו' רבי אומר אינו צריך וכו' אבל ברכת הזימון מגדלו לה' אתי נפקא וא"כ לרבי דתופס כדרשת רב אסי בריש פרקין איכא למימר דלדידיה ס"ל כרבי יהודא דלעיל בפ"ג דיליף מהכתוב כי שם ה' אקרא לברכת התורה ואיכא נמי למימר דס"ל כר' ישמעאל דלקמן התם דדריש לברכת התורה מק"ו ממזון וקרא דכי שם ה' אקרא לא אפיק ליה לדרשא כלל אי נמי אפשר דדריש ליה ג"כ לברכת הזימון ולא תיקשי תרתי למה לי משום דמביא הדרשא מן התורה ומן הכתובים וכה"ג אשכחן במכילתא פ' בא בפרשה י"ו דדריש התם ר' חנניא בן אחי רבי יהושע לברכת התורה מכי שם ה' אקרא וכן מקרא דגדלו לה' אתי ולרבי נימא אפשר דדריש לתרווייהו לברכת הזימון ואיך שיהיה אינו מן המוכרע לסברת רבי מן הבבלי בזה ומעתה נאמר דאם הדבר הזה אינו מוכרע מהש"ס דילן דיש פנים לכאן ולכאן אליבא דרבי למאי דדריש התם לברכת הזימון. מיהו שפיר מוכרע הוא מהאי ש"ס דאשכחן לרבי לקמן בהדיא דדריש מק"ו ממזון לברכת התורה ולא מדרשה דקרא הרי לך מבואר בהדיא דרבי לא ס"ל למידרש לברכת התורה מקרא אלא מק"ו בעלמא והאי ק"ו אית ליה פירכא כדלעיל ועוד דהרי מבואר הוא דבכה"ג לא מחשבינן לק"ו דליהוי כמדאורייתא לכל השיטות ופשיטא לדעת הרמב"ם כמוזכר ממ"ש בשרש השני וראיה לדבר מהאי ק"ו לברכת המזון לפניו דלכ"ע לא הוי אלא מדרבנן וכדכתבו התוס' בריש כיצד מברכין וזה א"צ לפנים. וא"כ לרבי ברכת התורה לפניה ולאחריה אינה אלא מדרבנן והשתא גם כי אשכחן חד תנא דס"ל ברכת התורה מדאורייתא וכדאמר התם תלמידו של רבי ישמעאל משום רבי ישמעאל מיהו לענין הלכתא הלכה כרבי מחבירו ולא עוד אלא דאפי' לר' ישמעאל גופיה ע"כ דתרי תנאי אליביה כדאיתא בסוגיא דהתם וכן הכא דמשמע דס"ל לרבי ישמעאל דברכת התורה מן הכתוב כדאמר ר' יוחנן משמיה והתם קאמר דמק"ו ילפינן מה אם מזון שהוא חיי שעה וכו' וכדרבי הכא וא"כ ברירא לן מילתא דהלכתא כרבי היא. ותו דאף לר' יוחנן דפ"ב דהתם והבאתי לעיל דמשמע דה"ל דברכת התורה לפניה מן התורה הוא כולה מילתיה דר' יוחנן דהתם כר' ישמעאל דהכא היא אזלא וכדקאמר הכא בהדיא כן משום ר' ישמעאל והיינו הך דהתם בפ"ג והרי לר' ישמעאל גופיה מצינו דאיכא חד תנא אליביה בסוגיא דפרקין דס"ל דלא אתי כל הברכות דתורה אלא מק"ו ממזון ולא הויא אלא מדרבנן. הרי לך ראיה מבוררת וחזקה וכמדומה שאין להשיב עליה דהעיקר הוא כדעת הרמב"ם דאין למנות ברכת התורה למנין מ"ע דמן התורה. ואדרבה על גודל דעתו של הרמב"ן ז"ל יש לתמוה איך מנה לה בפשיטות למ"ע וסמיך אריש סוגיא דהכא כתוב בתורה וכו' הא פלוגתא דתנאי היא הכא וכן התם והוא ז"ל זכר לסוגיא דלעיל בפ"ג ולא זכר מהסוגיא דפרקין דהתם דקאמר דפליגי אליבא דר' ישמעאל אי מן התורה אי מן הק"ו והאי ק"ו כ"ע מודיה ביה דלא הוי ק"ו גמור דליחשביה כמדאורייתא כדכתב הוא ז"ל בעצמו שם דמיפרך הק"ו דסוגיא דפ"ג והיינו בברכה של אחריה להתורה וא"כ ה"ה דשייך הך פירכא לר' ישמעאל דסוגיא דפרקין דיליף לכל ברכות התורה גם לשלפניה מק"ו ממזון. ולרבי מבואר הוא מהכא ומהתם דסבירא ליה דאף לפניה מדרבנן היא כמו דמוכרח ומבואר הוא להדיא והשתא אמאן סמיך הרמב"ן ז"ל להחליט בפשיטות דהויא מדאורייתא דודאי אין לומר דסמיך על אמוראי דסוגיא דפ"ג דהתם רב יהודה ור' יוחנן דמשמע דס"ל הכי נגד הני תנאי דפרקין דהתם ודהכא וכי הלכה כר' יוחנן נגד תנאי כ"א כללו הלכתא כוותיה לגבי רב או שמואל ואפי' לגבי ריב"ל לית הלכתא כר' יוחנן וזה ידוע הוא ור' יוחנן גופיה משום ר' ישמעאל הוא דאמר כן ואיכא תנא אחרינא אליבא דר' ישמעאל ורבי דהלכתא כוותיה בכל מקום נגד חבירו ס"ל בהדיא דלא הויא אלא מדרבנן והייתי רוצה לחפש וליישב דעת הרמב"ן לשיטתו אבל לא מצאתי: