מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ז:א:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 7:1:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →רב הונא אמר שלשה שאכלו וכו'. מילתיה דרב הונא ורב חסדא גריס לה התם דף נ' ע"א אמתני' דג' שאכלו אין רשאין ליחלק והא דקאמר על דעתיה דר"ז וחבורתיה והן שאכלו ג' כאחת לכאורה היה נראה לפרש דלאו אדלעיל קאי כדפרישית בפנים אלא דר"ז וחברותיה מוסיפין על דיניה דרב הונא ורב חסדא דקאמרי שאותן ג' שבאו מן ג' חבורות שחייבין הן לזמן עלה קאמרי והן שאכלו שלשתן כאחת כלומר אחר שנצטרפו לחבורה אחרת של ג' צריכין הן שיאכלו שם במקום שבאו ומזמנין ולפ"ז הויא דלא כדפירש"י ז"ל שם שאפילו לא אכלו אלו הג' משנצטרפו יחד שכבר גמרו סעודתן עם הראשונים וכ"כ הטור סוף סי' קצ"ג ואפי' לא אכלו אלו הג' ביחד משנתחברו והב"י שם דקדק על זה דא"כ היאך מצטרפין שהרי ברכת זימון ליתא אלא על הפת והוא טעון ברכה לאחריו במקומו ודחק שם לתרץ דמיירי בבית אחת ומפינה לפינה דלא הוי שינוי מקום א"נ דה"ק דצריכין לאכול עכשיו ביחד דחל זימון עלייהו ושוב אין רשאין לחלק ואם היינו יכולין לפרש להא דר"ז וחבורתיה הכי היה קצת ראיה לסברת הב"י ואף שאין פירושו לב' התירוצים שלו סובל לפרש כן לא לדעת רש"י ולא לדעת הטור אלא דעל כרחך א"א לפרש כן להא דר"ז וחבורתיה דהא עלה קאמר ר' יונה דאף בדין טבילת אזוב כן כדרב הונא ורב חסדא וכו' ואם כן לדעת ר"ז וחבורתיה והוא שהטביל שלשתן כאחת נמי היה צריך לפרש כן והוא שהטביל לאלו שלשתן משנצטרפו והא ודאי ליתא דא"כ מאי קמ"ל פשיטא אם טובלין לאגוד' אזוב דמזה בהן יהיו מאיזה מקום שבאו אלא ודאי דעיקר הרבותא דא"צ להטבילן פעם שניה הואיל ובאו מג' ג' אגודות שכבר הוטבלו במי חטאת וכמו דבזימון שכבר חל עליהם חובת זימון בחבורות הראשונות והלכך חייבין לזמן ואע"פ שלא אכלו ביחד משנצטרפו ועל דעתיה דר"ז וחבורתיה דקאמר על ר"ז ור' ייסא דלעיל קאי כדפרישית בפנים ומשום דרב חסדא דהכא לא קאמר בהדיא משלש חבורות של ג' ג' בני אדם כדגריס התם בלישניה מסיים הכא משמיה דר"ז וחבורתיה הכי דצריך שיהא מג' ג' שאכלו כאחת. ובעיקר דקדוקו של הב"י לדעת רש"י והטור נראה דלק"מ כלל וכלל דלא נחית הכא לדין מה שהפת צריך ברכה לאחריה במקומה דודאי לכתחילה הדין כך והכא דלענין חובת ברכת הזימון הוא דאיירי א"כ בודאי הדין הוא אפי' לא אכלו כלום עכשיו משנצטרפו חייבין הן לזמן לפי שכבר חלה עליהם חובה זו מעיקרא ולא איירינן כאן כלל מדין שצריכים לאכול עוד במקום ששינו וזה פשוט וברור הוא לדכת רש"י והטור דה"ק דאף ע"פ שלא אכלו עכשיו כלל ולא קיימו דין זה הנזכר בדברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן. לזמן מיהת חייבין הן דבהאי דינא השתא הוא דקיימינן ולא בדין אחר דאינו שייך לעיכוב דין הזימון:
הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו. וה"ק בבבלי סוכה דף י"ט ע"ב טיט הנרוק יוכיח שמצטרף למ' סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה. ומהכא משמע כדפירש"י ז"ל שם וכפי גירסתו דאויר מצטרף ואין ישינים תחתיו וכדהביאו התוס' שם להאי דהכא דמסייע לפירש"י ואין כאן מקומו בביאור זה וכשאגיע ברחמי הש"י ובחסדו למס' סוכה ולבאר גם כל סדר מועד אז נבאר מדין הזה במקומו בס"ד: