מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ג:ב:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 3:2:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 3:2:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →תני ר' יודה אומר היו. כולם שורה אחת וכו'. לפי הך גי' דהתוספתא מפרש האי ש"ס שפיר דל"פ והיינו דקאמר שורה אחת וכמבואר היטב בפנים וגי' הבבלי בפרקין בברייתא בדף י"ט ע"ב ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייב רבי יהודה אומר הבאין מחמת האבל פטורין מחמת עצמן חייבין ופירש"י ז"ל מחמת עצמן ולא מחמת כבוד שלא באו לנחם אלא לראות את המאורע והיינו נמי דפרישית לנסחת דברי ר' יודא בתוספתא בזה משום כבוד חייבין שבאו משום כבוד עצמן ולא מחמת כבוד האבל. וכך היא נסחת הרי"ף בסיפא דדברי ר' יודא ומחמת כבוד חייבין. ומיהו משמע לפי' גי' הבבלי דלא גריס בדברי ר"י היו כלם שורה אחת דר' יודה אהא דקאמר הת"ק קאי ולפלוגי הוא דאתא וכתב רבינו יונה ז"ל אית דמפרשי לחומרא דארישא קאי וה"ק כי אמרי' דשורה הרואה את הפנים פטורה הני מילי באותן שבאו מחמת האבל אבל הבאים מחמת כבוד אפי' רואה את הפנים חייבת ואית דמפרשי דאסיפא קאי דאפילו בשורה שאינה רואה את הפנים אם באו מחמת האבל פטורין עכ"ל ובזה מבוארים דברי הרמב"ם ודברי הראב"ד ז"ל כל א' וא' כפי פירושו דכתב הרמב"ם בפ"ד מהל' ק"ש בהל' ו' בני אדם העומדים בשורה הפנימיים שהן רואין פני האבילים פטורין מק"ש והחצונים הואיל ואינם רואים את האבלים חייבים בק"ש במקומן וכתב על זה הראב"ד ז"ל דוקא באותן הצריכין לראות פני האבל שהם קרויים פנימיים והם הקרובים אליו ע"כ מבואר הוא כוונת הראב"ד שפירש כהאי אית דמפרשי דר' יהודה לאוסופי קאתי ולחומרא דדוקא אותן שבאין מחמת האבל והם הצריכין לכך והם הקרובים שלו וכדכתב גם כזה בפי' הר' יונה דאית דאמרי דהבאין מחמת האבל היינו בקרוביו ומשפחתו בלבד נקראים מחמת האבל ואותן דוקא נקראו פנימיים לדעת הראב"ד ג"כ וכיון דר' יהודה לאוסופי על דברי ת"ק קאתי ולחומרא הוא פסק כוותיה דמשמע ליה דלאו לאיפלוגי קאתי. אבל דעת הרמב"ם דר' יהודה לפלוגי הוא דאתי ולקולא כאית דמפרשי בתרייתא ופסק כת"ק לחומרא. וזה דלא כפי' הכ"מ בכוונת הראב"ד ע"ש:
אמר ר' חנינא בראשונה היו משפחות עומדות וכו'. כך הוא כתוב גם כן בפרק ב' דסנהדרין. ומבואר הוא דחילוף התיבות יש כאן וטעות דמוכח הוא וכמו שמבואר בפנים. וכך היא הגי' בבבלי פ"ב דסנהדרין דף י"ט ע"א בראשונה היו אבלים עומדין וכל העם עוברין והיו ב' משפחות בירושלים מתגרות זאת אומרת אני עוברת תחלה וכו' התקינו שיהו העם עומדין והאבלים עוברין. וכן ע"כ צריך לגרוס כאן כעין זה דמשום תחרות שהיתה בציפורין בין המשפחות התקין ר' יוסי שיהו המשפחות עומדות וכו' מפני השלום: