מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ג:ב:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 3:2:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 3:2:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →אם יודע מתחיל וגומר וכו'. ובבבלי פרקין דף כ"א ע"ב קאמר רב הונא אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ למודים וכו' וכתב הב"י בסי' ק"ט בשם תה"ד דיש לנהוג גם באלו שני אמנים כהך דהכא. ולקמן בסוף פ' תפלת השחר גריס הכא לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף אם יודע שהוא מתחיל וגומר עד שלא יתחיל ש"צ כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל באיזה אמן אמרו וכו' כדנקט כאן והתוס' והרא"ש מביאין שם להך דתפלת שחר וכתבו ומתוך הירושלמי משמע שהיו רגילין לומר י"ח ברכות שלימות במוסף של חול כגון בר"ח ובחה"מ ומיהו אנן סמכינן וכו' ולבסוף כתבו ובירושלמי י"ל נמי דט"ס הוא ול"ג של מוסף אלא בא ומצאן מתפללין וכן משמע בירושלמי בפ' מי שמתו דגם זו המימרא כתובה שם ולא הזכיר של מוסף כלל. וכן הרשב"א ז"ל בחדושיו הביא להך דתפלת השחר ולפרש דמה דקאמר התם באיזה אמן וכו' אדלעיל קאי דמצאן ומתפללין של מוסף וכו' וא"כ או דס"ל להירושלמי דמתפללין י"ח במוסף של ר"ח וחה"מ או דט"ס הוא ולולי דבריהם ז"ל הייתי אומר דא"צ להגיה ולמחוק בההיא דתפלת השחר וגם האי תלמודא לא סבירא ליה כלל להא דמפרשי שמתפללין י"ח במוספי ר"ח וחה"מ אלא דשם בשבת מיירי ובאמן דהאל הקדוש והא דקאמר אבתרה באיזה אמן וכו' לאו אהתם קאי אלא דאגב הוא מייתי התם להא דאיתמר לעיל כאן וכדרך הש"ס הזה דאיידי דאיירי בהאי ענינא מייתי לכולא דאיתמר בעלמא וכלומר כמו דאיתמר הך פלוגתא לעיל ומשם תלמד להבין דהא דאמרי' הכא במוסף בשבת הוא וא"כ האי אמן אמן דהאל הקדוש הוא ועיין עוד מזה בסוף הפ' דלקמן ד"ה באיזה אמן ושם תמצא ראיה נבונה לדברי ואין למחוק תיבת מוסף מהתם דאם תמחוק צריך למחוק עוד שורה אחת שם וזה אי אפשר במקום דאין הטעות מוכח ומוכרח וע"ש: