מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ב:ג:יא
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 2:3:11 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:11) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →מרחץ ואע"פ שאינה מרחצת וכו'. כל זה מוסכם הוא בבבלי דף כ"ו ולעיל בדף כ"ה פי חזיר כצואה עוברת דמי ואע"ג דסליק מנהרא והאי דקאמר הכא באהן צררא וכו' והיינו צואה יבישה דלא סמכין עלוי דר' ירמיה דהורי מעביר ליה הא אתיא כמ"ד התם צואה כחרס מותרת ורבא פסק שם הלכתא צואה כחרס אסורה עד שאם זורקה היא נפרכת כדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג מק"ש ולדעת הרא"ש והטור סי' פ"ב עד שתהא נפרכת ע"י גלילה ואפשר לפרש הא דהכא ג"כ בענין זה הורי ר' ירמיה מעבר ליה בפיליוס לגלול אותה ע"י מטפחת אם תפרוך מותר לקרות ק"ש כנגדה ולא סמכינן עילוי דלא צריך שתהא נפרכת ע"י גלילה דוקא אלא אפי' בזריקה ולפ"ז היה עולה כדעת הרמב"ם וכל זה אם אנחנו מפרשין צררה מלשון צרור ואבן וא"כ אינו מתפרש אלא בענין שאמרנו אבל נראה דענין אחר הוא וצררה כמו סררה דהצ' מתחלף בס' ומלשון גנבא סריא הוא מוסרח וה"נ על חזיר הים קאמר והיינו צררה דעל גיף ימא ששכיח על שפת הים והורי ר' ירמיה להעבירו מלפניו במטפחת וכלומר דדעתיה דהוי כחזיר היבשה ואסור לקרות כנגדו וקאמר הש"ס ולא סמכין עילוי דשאני חזיר הים דלית ביה חששא דחזיר היבשה וזה הפי' עיקר דדין צואה יבישה נתבאר כאן בסוף פ"ג ע"ש: